בס"ד
.את זוכרת אותי
אוחזת ידי בידך,
רצה במסדרונות עם
כסא הגלגלים שלך
לאור נר חייך הדועך.
כשבכיתי, שאלת
מה אומרים הרופאים
(ואני) עניתי לך בשתיקה.
השארת אותי דוממת
כשלקחו אותך שוב לחדר הטיפולים .
סופרת שלושים עשרים ועשר
ובוכה ובוכה ובוכה
נלחמת להשאר בחיים
תגובהתגובות