יצירות של בצי.ג | יצירות ש-בצי.ג אהבה

אֲנִי מַעְיָן שֶׁעוֹד לֹא פָּרַץ
מֶיְמָיי שְׁקוּעִים עָמֹק בּבֶּטֶן
הָאֲדָמָה שֶׁלִּי לֹא קִבְּלָה
מַסְפִּיק גֶּשֶׁם

אֲנִי חוֹצֶבֶת נִקְּבָה
מִן הַחוּץ
לְגַלּוֹת מַיִם צְלוּלִים---
מַתְחִיל לִהְיוֹת כָּאן חָשׁוּךְ בִּפְנִים
וְסָמִיךְ

אֲנִי הָאֲבוּקָה
שֶׁמְּחַכָּה
לָאֵשׁ

בס"ד
איך שאני אוהבת אבסטרקטים...
אז מה יש לנו פה? -גמרות. גוון ספיה וחושך. התוצאה: מריחה של האותיות המוזההבות בצבע חום :) (נכון שעכשיו זה נשמע הרבה פחות יפה?)

בס"ד יבנה המקדש! אור ליום שלישי י"ח בשב"ט תש"ע.

בדלי מילים מובדלות
מסתובבים סביבי, לא נותנים מנוח,
חבל שהכל כל כך מבולבל,
בלי סדר, בלי קשר
רסיסים עוברים סביבי, לא יכולה לשכוח.

אני רוצה לעזור לךְ,
רוצה להיות איתךְ ביחד,
לא מצליחה להתחבר
אל הלא מדובר,
יודעת שקשה לךְ.

ופתאום, וכל הרסיסים נמוגו,
התמוססו בבת- אחת כלא היו.
גורמים לבדלי

צולם בקרבת בית חוגלה החורף.
אני יודעת שהכותרת טיפה נדושה אבל זה כ"כ מתאים (בניגוד להרבה פעמים שמשתמשים בה)

עבר טיפה הגברת רוויה וקצת חיתוכים.

קרדיט לחילא דמשכנא על הכותרת (עכשיו טוב לך?)

בס"ד
פרח בשם גזר קיפח.
עוד עליו כאן: http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=253

בס"ד
גלים.
מציפים, עולים, גועשים, באים.
כל הזמן זזים, נעים.
גם הטובים, גם הרעים.
יש גלים שלווים,
-טובים-טווים-אינם טובעים- אוהבים, חווים.
והאחרים,
מציפים, גועשים אל החופים, טורפים,
כמעט את כל הקלפים.
הגל הטוב, השלוו האוהב, מתקרב
ואז, בא הרע, רעב
מציף, גועש, חובל.
ורב החובל?
נסחף, נדחף, מתערבל
כי זאת אינו יודע,
שכדי לתקן את שביצע הרוע
צריך

בס"ד

רואה זוגות ידיים מוכרות המופרדות בכח אחת מהשנייה.
עוצמת את העיניים.
וכשאני פותחת אותן אני רואה שהידיים האלה, הן לא אותן ידיים כמו שהיו קודם.
הן כבולות בשלשלאות ברזל, כנועות, לא מנסות להתנגד.
הכל החל בכך שהתעוררתי לקול צעקות, זעקות.
איומות, נוראות.
ואני, אני שתקתי.
התבוננתי מסביבי וראיתי אנשים הנלקחים מביתם. אש.
נורא לחשוב שעד לפני שלוש שנים הכל היה רגוע,

בס"ד
יש שקיעות פשוטות כאלו,
קצת כתומות, לא יותר מדי
ואני איתן, מתפשטת לי לאט
נהיית יותר מופשטת.
ויש את השקיעות מלאות העננים,
כמעט ולא נראות בכלל
ואני איתן, מסתתרת לי בלאט
מצטנעת אל עצמי בשקט.
יש גם את השקיעות ההרמוניות,
שמש מציצה מבין העבים
צובעת אותן בכל מיני צבעים
ואני איתן, משתלבת וגם את.
מאחה את הנתק.
יש את השקיעות המיוחדות,
צובעות בצבעים

ולכל אלה שאומרים לעצמם 'וואלה, נראה נחמד אבל לא הבנתי מה הקטע'- הרקע כאן זה גרף של cpu שזה משהו של המחשב (אין לי באמת כח להסביר מה זה בדיוק..) והעניין כאן זה שהצעירים של ימינו כבר לא מציירים (הכוונה לגיל גן) וזה לא מה שמעניין אותם אלה המחשב והסרטים וכו' :-)