יצירות של מפתח הלב + | יצירות ש-מפתח הלב + אהבה

אינלי מושג אם זה אמיתי או אגדה, אבל כך האגדה מספרת:
שעת שקיעה של בין הערביים
רוח מלטפת ורעש ממכר של מים
על שטחי האינסוף צועד מר פורד
עניבה לצווארו ותיק ג'יימס בונד
צועד הוא בנחת, מבסוט מחייו
מכניס מלא אוויר אל ראותיו
עכשיו הוא סופסוף נח, אחרי עמל
תמיד בעסוקיו, אין לו זמן לנוח כלל
כובע קסקט שצבעו נוטה דהוי- אפור
כובע שידע ימים טובים יותר, היה שחור
יושב הוא

יש לך חיוך מושלם
עניים תכולות עם ברק נעלם
לא גדל לך חצ'קון מעולם
גבר נאה, כך אומרים כולם
אה, ושכחתי לציין
בלימודים אתה גאון מצטיין
קוצר מאיות, גם בלי בחומר לעיין
תמיד אומרים לך "סחטיין"
לא אמרת את זה ממש
אפילו לא הרגשתי את זה מוחש
אולי זה החיוך שהבליח במטושטש
גרמו לי לחשוב שאני מטופש
אולי זה המבט שבלי מילים אומר
שאתה זה אחד ואני זה משהו אחר
ו...כן,

אי אפשר| תהילה

אבא
אני הקטנה כאן למטה, בעולם המוזר
עולם מבלבל, רע, מנוכר
ואפילו קצת אכזר
עולם הפוך- זה מה שנוצר
כל מה שרוצים הופך למותר
אם חוק לא נראה- הוא מופר
מרוב הישרדות שוכחים את העבר
ולחמאס יש פתיל קצר..
אז מה לנו נותר?
אנא, שוב אלינו לפני מחר
בטרם יהיה מאוחר
להמתין יותר אי אפשר

על גשר צר פוסעת בחשש
מימין קורא אלי הטוב
משמאל מפתה אותי נחש
ונדמה שאני פועלת בלי לחשוב

שוב ושוב מועדת אל תוך רפש
מתחרטת, קמה ונופלת
ובלילה סובלת מחיבוטי הנפש
אך ביום שוכחת. ושוב החוצה פוזלת

שקועה בביצה טובענית של יצרים
פועלת עם רגש, מדמימה את השכל
משלה את עצמי שיש אמת בין השקרים
בתוך עולם שכולו רק הבל

פזמון:
ואני חצויה. בין שני

במסע אינסופי אל הלא נודע
בשרשרת הזמן שחולף ברגע
שם הילכתי אני. אובד בתוך השגרה
ובין צורך טבעי של חיים חיפשתי מטרה


יום רודף יום, והזמן מאבד ממשות
והחור מתעמק. ריקנות
וכדי לא להאבד, מחפש משמעות
רודף אחר עוצמה בחיי הפשטות


אדם אחד, מול מליארדים
נבלע בתוך ההמונים
ובין בחירה נכונה לטעות
כמה לפינה של תמימות


וכמו סרט

רצף של קווים
דקים וגם עבים
בליל של צורות
ונקודות מוזרות
ובאינספור התגים
אנשים בם הגים
כן, זה אותיות שבמגזין
ואני אפילו לא מבין...
כי אותיות אינני יודע
מה זה אמור להביע
זה מביך ומתסכל
כשאין מושג על מה מסתכל
------------------------------------
הו בני, עוד יבוא היום
ותדע עוד המון
תלמד את הכללים
ומאותיות יצאו לך מילים!
כי החיים מכילים
מאורעות

למה?
לפעמים אני לעצמי אומר
שהחיים זה לא פייר
יש אנשים שמקבלים יותר
שהם חיים בזכות השקר
נכון שאני קטן ולא בוחן כליות
אבל לפעמים לא באלי לחיות
וחושב שזה לא צריך כך להיות
ואילו ל"הוא" אין בכלל בעיות
אני מנסה להיות תמים
לא לתמוה על מעשי אלוקים
אני מנסה להיות תמים
ולקבל באהבה את שמהמרומים
ולפעמים שהמצב ממש מתסכל
אני מפנה את עיני למרומים שואל
איך

מלחמת גיבורים\ תהילה

פתיתים של קור
צריבות של דם
מלחמה בכפור
מלחמת עולם

ידיים חבולות
רגשות אטומים
עיניים סובלות
מבט של אילמים

נפילה חוזרת
לאותו בור אפל
סליחה סוערת
ושוב חטא שפל

מלחמת חיים
רגע רגע. יום יום
אמת בשמיים
ושקט רק בחלום
***
בור מלא תוכן
תוכו זרעים
אך צמא לגשם
להצמיח מטעים

מטושטשת

אלה תולדות חיי

נער ישב מול שולחן הכתיבה
רוצה להנציח את ההווי
יושב מול מחברת חביבה
ובראש רושם: "אלה תולדות חיי"

הוא רוצה לרשום לרוב
לספר לדורות מי הוא, ומה היה
יושב מחליט הכל לכתוב
גם מחשבות וגם סתם חוויה

האם לכתוב שבמבחן קיבל מאה?
אבל זה לא מעניין ולא חשוב
כנראה קשה לי היום להביע
אמשיך מחר, להתראות וכל טוב

גבר יושב מול מחברת

שובי בתי. שובי
הלכת הרבה. הרחקת נדוד
נאבדת אי שם במשעולי הזמן
הלכת הרבה. לא הפסק לצעוד
התאמצת לשכוח, להיות מן המניין
כאבתי. כאילו פגע בלבי חוד.
נעלמת. בלי שמץ של סימן
ולבי, בפחד התחיל לרעוד
כשנהיית כמו כולם
וגעגועי רבים עד למאוד
השארת אותי בוש ונכלם
רצית שאשכח, שאפסיק לדאוג
ואני לא מפסיק לחפש היכן...
ולצלילי החיים המשכת לרקוד
הייתי בשבילך כמת