הבטתי על הבננה ברעבתנות.
הפעם, יותר מתמיד, הרגשתי מחוייבות להיאבק בדחף המוזר של אכילת בננה לפני היציאה מהבית. הושטתי את ידי לעבר הבננה תוך שאני אומד במבטי את המרחק שנותר בין ידי לבין הבננה. כשהפרידו ביניהן כעשרים ס"מ, ידי נעצרה, רועדת.
המתנתי כך, כשידי רועדת, מספר שניות, מנסה לשוות תחושה של מאבק פנימי קשה. מבטי נע במהירות מהבננה הנינוחה לעבר ידי הרוטטת, מספר פעמים, ואילו רק היה ניתן - הייתי
