ייבקע בו יום חדש
והנהר היוצא מעדן יירד וישקה את גני
מעיין חיים כרחם אמי יעטוף
וייטע בי שוב את הכח
לעורר את האור הגדול

שחבוי בתוכי

ואף על פי חשכת הלילה וצינתו
לא ייחדל מבוע מזרימתו
מתוך התהומות עולות דמעות
וממיסות את השכבות

שכיסו את עיניי, שפתיי וליבי
ובשארית כוחותי אתייצב בראש ההר
ואשא את קולי

שוב אני נלחם

מגנט מושך למטה

זה בנקודות הקטנות

במילות עידוד

הפעם אנ'לא לבד

איזה קרב א-לוקים אדירים

איזה קרב

בין הבור למים

לפחות יש קרב

לפחות יש מים

פעם היה רק בור

~לילה כיום יאיר

אני מרתיח את המים

זכרונות צפים

מאיימים לשרוף הכל

יש מגירות שעדיין אנ'לא פותח

עד שיוסיף בי אור

זה בנקודות הקטנות

במילות עידוד

לשרוך ת'נעליים

לכפתר את חולצת הכפתורים הלבנה

להציע לך כוס מים

~לילה כיום יאיר

לאורך הנחל שנובע בי, מבין העצים, עומד הבית שלי.

~לילה כיום יאיר

כמה יופי יש בנשמתך
אחי,

כמה עוצמה תמיד ראיתי בך
אחי,

הרבה למדתי ממך
אחי,

מי יעמוד במחיצתך
אחי,

הגעגוע הוא כל כך נורא
נפשי בנפשך קשורה
נפשי בנפשך תלויה

עולה היא למעלה
אל מקום בו הנשמות אחד
רוצה היא לגעת
בסוד

אחי,

ראיתי מלאכים סביב ראשך
אחי,

אתה הבטת באור מופלא
אחי,

ואז עלית בסערה השמיימה

כשתחזור

עם צדיקי עולם
ימלא אז שחוק פי כולם
נפשי בנפשך קשורה
נפשי בנפשך תלויה
עולה היא למעלה
אל מקום בו הנשמות אחד

רוצה היא לגעת
בסוד

קדושה אני מבקש

קדושה אני מבקש

קודש קודשים, אני מבקש

קדושה אני מבקש.

תנו לי קדושת, ארץ ישראל

תנו לי קדושת, אהבת ישראל

תנו לי קדושת, ארץ ישראל

אהבת ישראל.

 

 

 

|רעד עצום|

השביל פתוח לפני
לא יכולתי לחכות,
ארכו לי לילותי

תן לי את היום הזה
תן לי את היום הזה
עגלה עוברת וקוראת אליי בוא עלה

עגלה עוברת וקוראת אליי בוא עלה.

קרני השמש בעיני

פעימות הלב הן צעדי
בואו, בואו, בואו אחרי
חפשו בחול את עקבותי

יש לי את היום הזה
לא מעט הוא כי הרבה
עגלה עוברת קוראת אליי בוא עלה

עגלה עוברת וקוראת אליי בוא עלה.

קל ברוח תרמילי

מתנופף הוא על גבי
אצרור בו את ספר תפילותי
פנקס לרשום בו את שירי

תן לי את השיר הזה לא מעט הוא כי הרבה
עגלה עוברת וקוראת אליי בוא עלה
עגלה עוברת וקוראת אליי בוא עלה

השמיים שואלים אותך ביתי
הים שואל אותך בני
הלילה לוחש לך אחי
שאול אשאל גם את עצמי
ועברת לילה קר ונדמה שלא נגמר
האם פינית בלבך מקום לטוב שעוד תגלה
האם אתה מוכן לחסד שיביא איתו היום הזה?

הר אחד יש בעולם
ענן קשור לו מעליו
כל מי שיבוא אליו
מואס בכסף וזהב

תן לי את הטוב הזה
לא מעט הוא כי הרבה
עגלה עוברת וקוראת אליי בוא עלה

יעירו אותך לחיים

בתוך כל אחד יש איזו מנגינה

את שלך אתה בטח מכיר

ולא תמיד הכל חלק

בדרך כלל יורדים ועולים

אבל יש אחד שמוביל אותך

רק אל תפחד ותמשיך

ותמשיך.

ואיך אני אוהב אותך,

ואיך אני רואה את הטוב שלך

נצא אל הטיול הכי יפה שרק נוכל

ולא תמיד אני ליד

בורח והולך רחוק לבד

תדע גם שם אתה איתי

מאיר לי בחושך

מאיר לי בחושך.

לא יודע מה יספרו לך

תדע זה רק אתה שתחליט

גן עדן אמיתי זה בלב שלך

כמה שיותר תאמין

ואם תיפול על הרצפה

תכין את הכוחות לעמוד

הכל נמצא בתוכך

את הכל תוכל לגלות

ואיך אני אוהב אותך

ואיך אני רואה את הטוב שלך

נצא אל הטיול הכי יפה שרק נוכל

ולא תמיד אני ליד

בורח והולך רחוק לבד

תדע גם שם אתה איתי

מאיר לי בחושך

מאיר לי בחושך.

לא יוצאת לי אפילו מילה
לא כל שכן דיבור של אמת

לא כל שכן תפילה
מחשבות של הבל

מעל ראשי משוטטות
גלים גלים את הדעת הן תוקפות

ריבונו של עולם

איך מפה מצליחים להתרומם
איככה נהפכתי מהחי לבחינת דומם
השם הצדיק תגמור בעדי
כל מה רציתי

זה להיות יהודי!
אי אי יה,איזה עצבות

מוחין דקטנות

מוחין דקטנות

אי אי יה,איזה עצבות

מוחין דקטנות

מוחין דקטנות

יושב בשדה

מבולבל בוהה
אף נקודה טובה באופק לא רואה

הזמן מעיק עובר בזחילה

ואני עוד לא הצלחתי לשחרר אפילו מילה

נשמה עניה דבויה וסחופה
עליך עיני עיני יורדה דמעה
איך את שנחצבת מהיכל של אמת
נגזר עליך בעולם החומר לשוטט

אי אי יה, איזה עצבות

מוחין דקטנות

מוחין דקטנות

אי אי יה, איזה עצבות

מוחין דקטנות

מוחין דקטנות

והצדיק אמר בשמחה תמיד להיות

את האור בתוך החושך

דייקא לגלות

ואם המצב הוא אוי ואבוי

תגיד

ברוך שלא עשני גוי

אי אי יה, איזה עצבות

מוחין דקטנות

מוחין דקטנות

אי אי יה, איזה עצבות

מוחין דקטנות

מוחין דקטנות

ואני עומד ללכת עייף ומדוכדך

והשמים מרחמים עלי

פתאום הלב נפתח

שפתי דובבות מילה ועוד מילה

ופתאום אני מוצא את עצמי עומד בתפילה

אבא עתיק

אבא רחמן
הלב יבש כמו דיקט

כל כך הרבה זמן
רחם עלי

רחם בבקשה
קרב אותי אל אור פניך

אל הקדושה

מלך גיבור מלך עניו

זדים הליצוני, באים לי מהגב
רחם עלי, אל תשאיר אותי בחוץ
מושכני, אחריך וארוץ
אי אי יה, איזה עצבות

מוחין דקטנות
מוחין דקטנות
אי אי יה, איזה עצבות

מוחין דקטנות
מוחין דקטנות
ואני כל מה רציתי

בשמחה תמיד להיות

את האור בתוך החושך לבקש ולגלות

ואם המצב הוא וואי וואי וואי וואי 

ברוך השם אני נושם וחי

ואני כל כך רציתי

לא להתייאש

את האור בתוך החושך לבקש ולבקש
ואם המצב הוא גיועאלד, אוי ויי זמיר

ברוך השם הנה התפלק לי שיר

טהר ליבי
פתח את שבּי,
חדשהו נערהו

עשהו מלא, בראו וגלה
את מה שנפשי דורשת
את אשר רוחי הומה

והלב א-לי, אליך יקרא
טהר לבבי לעבדך באמת
נקני מכל הבל, מהסתם, מהשקר
מלא אותי בחשק
בך אתמלא

 

 

 

(יהודי אמיתי!, צדיק אתה, פשוט צדיק.)

ברא לי א-לוקים

ורוח נכון, חדש בקירבי.

 

א-ל תשליכני מלפניך

ורוח קודשך,

א-ל תיקח ממני!

שכל רועה ורועה
יש לו ניגון מיוחד משלו.
דע לך

שכל עשב ועשב
יש לו שירה מיוחדת משלו,
ומשירת העשבים
נעשה ניגון
של רועה.
כמה יפה,

כמה יפה ונאה
כששומעים השירה שלהם.
טוב מאוד להתפלל ביניהם,
ובשמחה

לעבוד את השם,
ומשירת העשבים
מתמלא הלב
ומשתוקק.
וכשהלב מן השירה מתמלא,
ומשתוקק אל ארץ ישראל,
אור גדול אזי נמשך והולך,
מקדושתה של הארץ עליו,
ומשירת העשבים
נעשה ניגון
של הלב.

ישני תורות שווא לא יבקשו לדעת
מאין קצרה נפשי

תבואת אהבתך הנזרעת

מעט שנותיי, לא מפי יבקשו דעת
שגבו לפניי דורשי אמת לגעת
ולי יאתה לידום בבושה,

אך שפתי מתגעגעת
לשיר שירך על אוזן שומעת

 

איך אחריך אמצאה מרגוע
הנך הלב ועימך הלב ינוע
לא אוכל פלגי אכזב עוד לגמוע
לולי תורתך שעשועי אזי תמנו לגווע

 

פערו פיהם בקול גדול

למצוא בך מוקש ומכשול
והחפץ באמת מלאך ילווה אותו למחוז חפצו

אתה חלקת אדמה פוריה
ואני זרע עץ כל פרי, בך ארקב ואשריש
עד לב האדמה
בך אני עתיד להיות
אל מי אוהבי, אל מי אמשילך

 

איך אחריך אמצאה מרגוע
הנך הלב ועימך הלב ינוע
לא אוכל פלגי אכזב עוד לגמוע
לולי תורתך שעשועי אזי תמנו לגווע

 

 

(🤍)

והלב נסגר
חיוך כמו כספת, אתה ממוחזר
עוד מיתר נקרע בגיטרה
לב בוכה כערבה
לקום וללכת.

נשרף לו עוד יום

השמש בורחת
מתוך תהום עוד תראה אותה זורחת
בסוף הלילה ישתקף מולך במים

ברבור לבן

נשרף לו עוד יום

נשרף גם הפחד
מתוך תהום עוד תראה אותה זורחת
תגיד לי מה אתה רואה עכשיו במים
אתה לא לבד
אף פעם לא לבד
לא לבד, לא לבד, לא לבד, לא לבד

תמונה מתקלפת, והזיכרון
לבד על מרפסת, מול מכתש רמון
רק שלא תיפול שוב לחושך
המתוק, המנותק.
עונה מתחלפת.

נשרף לו עוד יום

השמש בורחת
מתוך תהום עוד תראה אותה זורחת
בסוף הלילה ישתקף מולך במים

ברבור לבן

נשרף לו עוד יום

נשרף גם הפחד
מתוך תהום עוד תראה אותה זורחת
תגיד לי מה אתה רואה עכשיו במים
אתה לא לבד
אף פעם לא לבד
לא לבד, לא לבד, לא לבד, לא לבד
אף פעם לא לבד!
לא לבד, לא לבד, לא לבד, לא לבד
אתה לא לבד
עונה מתחלפת

ושוב.

כי נשרף לו עוד יום, השמש בורחת
מתוך תהום עוד תראה אותה זורחת
כשתתעורר תרגיש שלם, תפרוש כנפיים
רק א-ל תפחד
אף פעם לא לבד
לא לבד, לא לבד
אתה לא לבד
לא לבד, לא לבד.

ימים של שלכת
אתה מיוחד.

אני מאמין באמונה שלימה

שהבורא יתברך שמו

שהבורא יתברך שמו,

אני מאמין

אני מאמין באמונה שלימה

שהבורא יתברך שמו

שהבורא יתברך שמו,

הוא בורא ומנהיג

לכל הברואים

הוא בורא ומנהיג

לכל הברואים,

הוא לבדו עשה!

הוא לבדו עשה

ועושה ויעשה לכל המעשים

הוא לבדו עשה

הוא לבדו עשה

ועושה

ויעשה לכל המעשים!

 

 

|מאושר שכזה|

מוטטו את קירות הבית
ואת מתוכי

זרמת מפוזרת

וחזרת עייפה ושותקת.
עוד פעם כשהייתי ילד

היית בתוכי נשברת
פעם שלך

ופעם אחרת

על יופייך לזרים מוותרת.

לא אבקש דבר
את לא צריכה להוכיח לי כלום
הורידי אודם שפתייך
אבק דרכים רחצי מרגלייך.

היי לי קרובה, וזוכרת

היי לי רק לי, מיוחדת
היי לי אחות, מקודשת

היי יחפה ומנוחמת

 

מי זאת עולה
יפה כלבנה

אבא יקר,
תן לי את הכח

לעמוד בניסיון הזה.
בבקשה ממך

תפקח בי את העיניים
לא אוכל בלעדיך יותר.
אבא יקר תעזור לי לראות
שיש בי את האומץ להעז ולעשות
פחדים ועוצמה, יכולת פשוטה
לקחת אחריות

אני ואתה

כדי לעבור את הגבול הדימיוני שהמצאתי
אני חייב חייב

להיות אמיתי
ואם אין אצלי אמת

אין אמונה
וזה כואב כואב לי

אבא יקר

אבא יקר כשאפתח את עיניי
תראה לי שהכל עוד פתוח לפניי
שאני עוד בפנים

ואתה עוד קיים
שכל יום אוכל להתחיל מחדש

כדי לעבור את הגבול הדמיוני שהמצאתי
אני חייב חייב להיות אמיתי
ואם אין אצלי אמת

אין אמונה
וזה כואב כואב לי, אבא יקר

אתה לימדת אותי לקרוא לך דווקא מן המיצר
עכשיו אני עומד כאן בוכה לפניך ענני במרחב
לא אמות כי אחיה ואספר מעשי-יה
אני לא מתכוון לוותר לך הפעם

אב הרחמן

אבא רחמן

אבא יקר

תן בי את הכוח

לעמוד בניסיון הזה

 

(אין שיר יותר טהור מזה)

ונסובבה בעיר
בשווקים וברחובות
נבקשה

את אהבתנו
בארץ לא זרועה
להמשיך ללכת
ובכוח זיכרון אחד ישן
לעבור כל מדבריות נפשנו.

 

ואם ניוותר לבד בחשכת לילה
רק להחזיק מעמד

עד עלות השחר

ואם ניוותר לבד בחשכת לילה

רק להחזיק מעמד

עד עלות השחר

(עד עלות השחר עד עלות השחר)

גם אם נדמה
שהרמנו ידיים,
עמוק בתוכנו מעולם
לא אמרנו נואש.
אפילו יוסיף הכל להיות מעורפל

בינתיים
לא ימנע מאיתנו
לקום ולהתחיל מחדש.

 

א-ל עולם מופלא

שסובב אותי

אחד מאינסוף בני אדם,

חיות

עצים

פרחים

ושמים.

העולם הוא כמו אדם אחד

בו אתה הלב, ואני העיניים

הופקדנו פה מזמן מזמן

לפרוח, לגדול, לגעת בשמים,

בין הצלילים

לב המילים

ומעל הכוכבים,

וגם נמצא קרוב אלי,

עמוק בלב.

קורא לי אליו

לבחור בחיים

לא לשכוח

לא להסתיר

כך שלפני שהשמש תשקע

אולי, אור חדש יאיר

אולי עוד נשנה.

אבל הדרך התפתלה

כשקול אחר פתאום התגלה

כשדם צועק מן האדמה

אחים אוטמים אזנים

זה בין הצלילים

בין המילים

ומעל הכוכבים

וגם נמצא קרוב אלי,

עמוק בלב.

קורא לי אליו

לבחור בחיים

ולשכוח לא להסתיר,

כך שלפני שהשמש תשקע

אולי, אור חדש יאיר

אולי עוד נשנה

נשתנה..

אבל אני מלא תקוה. אדם הרי בצלם נברא.