מעשה בבן-מלך וברועה (פרק ב)

ב"ה

אהבתי את הסיפור |רוצה לראות עוד פרים|
אתה כותב טוב ויפה

לילה טוב לכולם

בשורה השביעית "בפיך" ולא "בפיכך"

"משלא מצא תשובה לשאלתו, רצה לשאול אותה את הרועה." המילה "אותה" מיותרת וגורעת בעיני.

הסיפור מעניין ומעורר מחשבה. קריא ומעניין!!

ישר כוח!

במקום צחקו שנה לשחקו המילה הזאת נשמעת יותר יפה.

בפרקים הקודמים השתמשתי בפעל לשחוק לתאר את שחוקו של הרועה על המלך, כי, כמו שכתבת, שחוק
הוא חיובי. בפרק הזה אנשי הממלכה לעגו למלך.
לכן השתמשתי בפעל לצחוק.

ממתי שחוק הוא חיובי?
"יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו" רש"י אומר: לשון עבודה זרה.
"וישחק הנער"- (ישמעאל) כנ"ל.

הערה טובה!

הפעל שחוק יכול להורות על שמחה -ושחקתי לפני ה' (שמואל ב ו, כא). מפרש מצודת ציון: ושמחתי.
יכול להורות על לעג - גם אני באידכם אשחק (משלי א, כו). ויכול להורות על שעשועים. שעשועים יכולים להיות טובים, כגון משחקת לפניו בכל עת (משלי ח, ל) או שליליים, כגון הדוגמאות שהבאת או לא ישבתי בסוד משחקים ואעלז (ירמיה טו, יז).

דרך אגב, הפעל לצחק יכול להיות חיובי (ויפל אברהם על פניו ויצחק) ויכול להיות שלילי (ותצחק שרה בקרבה).

הסיפור הזה מזכיר בסגנון  שלו,את המשלים של ר' נחמן (כבוד...)

כתוב יפה,היה נחמד לקרוא....

יש לסיפור עוד כמה פרקים.