בס"ד.
שטוף שמש
טבול בירֹק פראי
שארית הטל מתאדה מליל אמש.
במקום בו כאילו עצרה השמש
נוצרת עדותה על שהתרחש
ואינה מספרת,
כתעתוע, היה או לא?
במסתורי לבךָ הן תדע
לא בדיתי
והלב הומה, רוחש
גועש ומתרגש,
ממחשבה שחלפה ונגוזה
מזיכרון שמבצבץ
ממקום בו הטוהר- שב ומנצנץ.
כאומר פקח והבט
וליבך שוב רוטט
ומבקש להיטמע, להתבשם.
תגובות
ברוכה הבאה.
המשך הצלחה.