שוב.

ושוב.
מתוך ענן אבק,
מתוך נבכי הנפש הפצועה,
מתוך כאב גדול,
אדם חדש יולד.

ושוב.
מתוך צלילי תוגה,
מתוך חליל שבור,
מתוך קולות זרות, ניכר
יבליח תו של שלווה.

מתוך צלילים מאובקים,
מתוך שברי הנפש,
מתוך הכאב המנוכר,
נולד היום אדם חדש
ואיתו נולדה מנגינת אהבה.