קטונתי--

פורסם בתאריך ו' באדר תשס"ט, 2.3.2009

ב"ה

 

אמרת ששברון לב הוא ביטוי חזק מדי

ביקשת שלא אכניס עצמי למילים גדולות

הגדרת את המקום שלי אנטי חברותי

וסיפרת על מעטה קשיחות.

קטונתי מזעם אמונך,

מיופי מילותייך.

קטונתי מאהבתך ומכאבייך

[מיופיך].

 

רעל של שנים

הוקיעני על במתך

אצל עוברי אורח

מיותמים

[כרצונותיי, כדבריי],

 

ציווייך הקימני

ממקור מנוכר

כשחציי עוד טובע

[ואין איש רואה].

שברון לב זה מה שיש לי בפנים

מילים גדולות מלוות אותי כבר המון זמן

מוזיקה זה המקום הכי מתחבר ואמיתי שלי

וקשיחות היא הגנה מהעולם.

תגובות

ח' באדר תשס"ט, 12:15
וואוו.... י חוזרת אלייך י
סוג של הזדהתי...
ח' באדר תשס"ט, 13:57
מעולה מעולה. י בת שמש י
על רמה ואיכותי.

אני.
ח' באדר תשס"ט, 16:28
וואו. י יורבית י

אני ממש ממש ממש הזדהתי.

הצלחת לבטא את זה ממש טוב.

ט' באדר תשס"ט, 09:13
שיר מדבר על דמות המציקה לךסתם?את חושבת שבך השלמות? י אנונימי י

עשי חשבון נפש במה שגית

ואם את נאמנה לבוראך,

תדעי מה לעשות ,ואת יודעת

אל תמחקי את תשובתי , כמו את השיר

ט' באדר תשס"ט, 20:26
ידעתי. י קלמנטינה י

מוזיקה זה המקום הכי מתחבר ואמיתי שלי

וקשיחות היא הגנה מהעולם.

ולפעמים ההגנה הזו חוזרת אלינו כמו בומרנג,
לפעמים אנחנו מגנים על עצמנו בכאב.
חשבי על זה.

י"ב באדר תשס"ט, 21:45
אין איש רואה?! י טומי י

העיניים דומעות
והדמעות נושרות
הכאב גדול
חותך את הנשמה
והלב נבקע.....


את האמת לא ממש הבתי את הבית האמצעי.....

י"ב באב תשס"ט, 13:15
ועדיין לא קיבלתי את ההסבר.. י טומי י
או שמא זה רק נראה לי? (את לא חייבת..)

התלבטתי, אבל מכיוון שכבר סיקרנתי, כתבתי בכל זאת...
י"ב באב תשס"ט, 13:38
לא קיבלת. י אנונימי י
הוא גם לא יגיע.
י"ג באב תשס"ט, 00:25
צורב. י טומי י    הודעה אחרונה
צורב מאוד.