"אמא" שאלה אותי בתי הקטנה "מה זה שלום?"
נאנחתי וחשבתי 'מה אענה לביתי? איך אסביר לה מציאות חיים שמעולם לא חיתה בה?
מעולם היא לא הרגישה את אי המתח והשלווה שבידיעה ששום דבר לא יקרה לך,
היא הרי חיה במציאות שבכל רגע יכול לקרות משהו, כל רגע יכול ליפול טיל ואיש לא יודע איפה.
היא "רגילה" שיש פיגועים מידי פעם גם אם אין ממש מלחמה.
איך אסביר לה את היופי בחיים שבלי מתחים וריבים עם עמים אחרים,
ואנו חיים בעימות תמידי עם הערבים ועמי העולם.
איך אסביר לה את היופי באפשרות שאפשר לטייל בכל מקום בעולם בלי פחד שמשהו יפגע בי ואי מציאות של גדרות וגבולות,
והיא לא יכולה לטייל בכל ארצה שלה, ומביתנו אפשר לראות את גדר ההפרדה.
איך אסביר לה זאת והיא לא תבין?
תגובות
בעזהי"ת.
עוד משהו - אם את כותבת בשפה גבוהה - אז עד הסוף. [מה שנקרא בלעז "משלב לשוני"].
דוג': את כותבת: "כל רגע יכול לפול טיל ואיש לא יודע איפה". בשפה יותר גבוהה אפשר לכתוב ככה: "בכל רגע עלולה לנחות רקטה ואיש אינו יודע היכן".
ב"הצלחה!