פרידה אחרונה מהים האהוב,
ברגע מאוד כאוב.
אני יושבת על חוף הים,מביטה על גליו,
ואינני יודעת איך נסתדר בלעדיו.
הגלים מתנפצים לרסיסים,
וכל חיי שעברתי בגוש נהרסים.
גלים תכולים עם קצף לבן,
עוד מעט יעלמו, בבוא החורבן.
השמש כבר כמעט שוקעת,
וכך גם הגוש- אני יודעת.
אוספת צדפים למזכרת אחרונה,
ומצלמת תמונה ועוד תמונה.
אוספת זכרונות ילדות,
שנהרסים בכזאת רשעות.
חיים שלמים נהרסים,
שוקעים, מתנפצים, ונעלמים.
חוף הים, שקיעה וגלים,
החיים בלעדיכם לא קלים!
חולמת לשוב אליכם במהרה,
ולנפץ את החלום הרע.
תגובות
השתמשת בדימויים ממש יפים,
החריזה טוב המאוד.
עוד נחזור לשם, בעה"י.
החריזה מקסימה.
שתצליחי להתמודד הכי טוב שרק אפשר!