מפלצת ירוקה

מתחת למיטה

במגירה העמוקה,

מסתתרת מפלצת

ירוקה.

בלילה בלילה

כשכולם ישנים,

היא מתגנבת אלי,

אל תוכי, בפנים,

ומושכת,

ונושכת,

וקורעת מבפנים

את כל המחשבות

הנחמדות והטובות,

ומשאירה רק אבנים

של קנאה,

ושנאה,

וייאוש,

שמתחילות לזמזם לי בראש כמו יתוש,

שמנקר ומכניס

חששות ופחדים,

ומפוצץ את כל הבלונים הורודים,

והורס את הכל.

בבוקר מוקדם

עוד לפני שאני קם

היא מסתלקת.

נעלמת.

ואמנם היא הלכה,

אבל הוציאה מתוכה

והשאירה אצלי,

את כל הצללים,

והדמעות,

והטללים,

שפורחים וקמלים

עמוק בפנים

מאחורי הפנים

שנראות כמו מסכה

של שמחה,

וחיבה,

וחדווה,

ולפעמים מתערב גם קורטוב אהבה,

אבל מתחתיה

שרירים מתוחים,

ניצנים שנבטו משרידי ויכוחים,

וארס בכל.

מחר בערב

אדליק את האור,

ואקווה שלעולם לא

תחזור.