צעדי חרש.
עקיבות נרשמים על חול קריר
לאורו המתכתי של ירח כסוף.
רוח פראית משחקת בשיער מתנופף
לב פועם בהלמות הים.
גאות.
רגשות עולים, זכרונות מציפים.
אל החוף נשטפים
שרידים הרוסים.
זוג דמעות.
עגולות.
נוצצות כירח ממעל,
ונושרות.
צונחות אל החול.
עור יבש.
עור צעיר, רענן
מחייך.
אצבע רושמת בכתב סתרים
והים מצרף את עצמו,
ממלא בדיו שקוף אותיות חוליות.
רוח פראית מושכת אל הים.
צחוק מתגלגל, גלים מקציפים
מים עוטפים, מקיפים
מלטפים.
עקיבות נמחקים מחול מתחמם
באורה הסוחף של שמש זהובה.
כלום לא היה.
תגובהתגובות