ב"ה
ניצוצות של קדושה:
ביהכ"נ מלא באור מיוחד,
אור שלשבת נועד.
שבת לבושה ,
בניצוצות של קדושה.
בבגדי הלבן היא בוהקת ומאירה.
בביהכ"נ פותחים לכבודה בשירה-
"לכה דודי לקראת כלה,
פני שבת נקבלה".
השבת,היא הכלה הנרגשת
וכעת לעמ"י היא מקודשת.
בגדים חגיגיים כולם לכבודה לובשים,
בתפילה עומדים הם נרגשים.
מפיצה היא מסביבה קדושה וטהרה,
ועל פני כולם נשפכת הנהרה.
תגובות
למרות שאת אומרת דברים מאד מדוייקים ומאד לא משתמעים לשני פנים, אין פה הרגשה שאת מאכילה בכפית.
לפחות לי לא הייתה.
[אני לא אוהבת להרגיש שמאכילים אותי בכפית, וכאן באמת לא הרגשתי]
מה שכן, גם פה יש בעיה שיש ברוב השירים (בני ימינו) שמנסים להעביר קדושה-
החריזה די מאולצת...
אולי תנסי לצאת מהצורך לחרוז,
תכתבי שירים שהם יותר שירה
ופחות שיר
תשדרי את הקדושה
בצורה קצת בחות בהירה ומסודרת
ואח"כ
אולי
אם תחושי צורך
תחזרי לכתוב בצורה מסודרת
רוב הסיכויים שזה ישפר מאד את הקטע עם החריזה המאולצת.
אגב, אולי תנסי לכתוב משהו שישתמע לשני פנים (במכוון)?
לשיקולך...
בהצלחה!
פשוט זה זרם לי ככה..
אני חושבת שזה בכל זאת יפה,
אבל קיבלתי את הערתך.
מכניס מאוד לאוירה של שבת.
"שבת לבושה ,
בניצוצות של קדושה"
כדאי להקפיד יותר על השקל אם הולכים על חריזה :)
[שיהיו מס' זהה (או דומה) של הבהרות בשורות הנ"ל]
ישר כח, יפה מאוד!
תודה!
אם לא אכפת, קצת הפריע לי שחסר בו יותר להביע מה השבת אומרת לך ולא רק בכללותה, שזה גם יפה,
כי אז זה היה יוצא (לדעתי) יותר יפה.
בכל אופן נהניתי מאיזו משיכה לאווירת הקדושה שמשדר השיר.