כָּכָה זֶה נִרְאֶה
כשלימים, הַמִּשְׂחָק גּוֹבֵר עָלֵינוּ.
כְּשֶׁאָנוּ בּוֹחֲרִים בַּדֶּרֶךְ הקצרה, הארוכה.
שצרה, צרה מִדַּי לנשמתנו.
ראה, ראה כֵּיצַד מעינותיי נסכרים
ראה, כיצד נִרְאֵית הָאַהֲבָה
כְּשֶׁלֹּא בּוֹנִים אוֹתָהּ הֵיטֵב.
ראה, כיצד פרועת הַשֵּׂעָר מוֹדָה----
צָרִיךְ לִלְמֹד לְהַרְגִּישׁ
תגובות
כתיבה מהממת.
קצת הפריע לי שחלק מנוקד וחלק לא, יש פה מילים שבכל מקרה אפשר לנקד רק בדרך אחת, אז זה לא עניין של ריבוי משמעויות (?).
החרוזים מעולים, והסוף עוצמתי ומתאים.
וואו.
גמר חתימה טוב לכולם!
ויום אחד מתעוררים, מגלים שלא טוב לנו ומתפלאים למה...