צֵבע הכֹּסֶף

תיכף יתחילו פה מחדש דיונים על דיונים אם הוא בסדר.

לפי דעתי אין מקום לויכוח. אם הוא אושר, הוא בסדר.

והשיר- מדהים. מוכשר הבן-אדם, אין מה להגיד.

זה בדרך אליהם - זה לא בסדר. רק להבהרה.

ואם זה לא בסדר - זה ללא אמור להירשם -

ואם זה במסגרת הנישואין - אז זה פשוט אמור להיות צנוע יותר לענ"ד.

וזו רק דעתי והשקפתי. זהו.

אני (ואני מניחה שעוד כמה) מגיעים לאתר הזה כדי לא לפגוש את הסגנון הזה כאן.

השאלה אם אתה חילוני מתפעל או חילוני שבא לקלקל (אני מדברת על השיר הזה בלבד,לא להפגע)

גם אני חריגה, קצת ממלכתית לדוג', ואין לי בעיה עם שירים כמו שלך [יותר סיפורים, אבל לא משנה] ואני מרגישה שייכת!

עצה שלי- לא בגלל שזה לא בסדר, אלא בגלל שאתה תרגיש יותר נוח עם זה, תתחיל בלהעלות יצירות בנושאים אחרים... אח"כ תוכל לחזור לנושאים מעוררי-המחלוקת, כתרגיש שייך, ותרגיש יותר טוב אם זה [עצה].

ענין הצניעות לא אומר שהדברים לא קיימים (זאת השיטה הנוצרית על כל קלקוליה).

זה פשוט אומר שיש דברים שלא צריכים להיות בפרהסיה,ודאי שהם קיימים ובגלל יופיים וחשיבותם הם נשמרים במקום פרטי ואינטימי ולא בציבור.

ישנו מאמר חז"ל (ביינישים תעזרו לי עם המקור המדויק בבקשה) שהולך בערך כך :

"הכל יודעים למה כלה נכנסת לחופה,אבל אוי ואבוי לזה שידבר על כך "

(כתבתי תגובה מפורטת בנושא הזה בפורומים לפני חודשיים אבל היא נמחקה,חבל)

זה נושא שאין לו סוף...

ולכן אני מפרה את שתיקתי -

לא שייך לקחת את שיר השירים כדוגמא כי כולו משל - וכולו קודש קודשים.

אין מצב של השוואה בכלל.

וגם את המשל של שיר השירים אנחנו צריכים לעבוד וללמוד הרבה כדי שנתחיל להבין את העומק האמיתי שבו.

לקחת משם ציטוטים סתם א ולהגיד זה כתוב שם אז מה אתם רוצים - לא ממש שייך.

למרות שהרבה כאלה חושבים שכן..

אתה עוד לא מתחיל להבין את הנמשל שלהם -

אז איך אתה יכוללהתייחס לזה כאל סתם מש ל שניתן להשליך אותו למשהו אחר או להשתמש בו?

למה אין ביטויים אחרים שניתן להשתמש בהם?

מי שביטא צניעות, אהבה או חי בה בצורה עדינה מאוד זה היה אתה..

להזכירך-

בשיר הראשון או השני שלך..

אז זה אפשרי - השאלה כמה מתאמצים..

כשאתה יורד לביטויים זולים יותר-

א. רמת השיר שלך יורדת (לפחות מבחינתי, אני מניחה שיהיו בעולם עוד כמה מצטרפים אלי..)

ב. הגבולות משתפשפים להם. כי גם ההלכה מתבטאת בכל מיני מילים שמחוייבי המציאות כדי להסביר או לדון במשהו -

אבל לא ניקח אותם למקום אחר - כי זה פשוט לא שייך - אם נתחיל אנחנו בקלות יכולים להמשיך הלאה.

כי אין סוף לזה..

חוצמזה שאולי אתה התרגלת (וגם כמה כאן) לראות  לשמוע ולחיות את ההתנשקויות האינסופיות האלה בכל חור -

לי זה לא נעים. אין צורך לבלוע את זה בכל מקום.

אפשר לחיות גם אחרת.

אנחנו שומרים אותה מוצנעת..

כי היא אומרת הרבה.

ולעשות פירסומי ניסא למשהו כ"כ גדול - לא נראה לי כבוד גדול לעניין..

לעניין הגבול ביצירה יש לנו על זה דיון בפורום -

אתה מוזמן.

זה השירשור של רצו"ש.

אנחנו - אתה  - כולנו-

התרגלנו לצורת חיים מערבית לחלוטין, צורת חשיבה מערבית ובכלל לא יהודית.

השיטה היהודית היא אחרת.

היא הרבה יותר עדינה - גם אם קיימים בה דברים שנמצאים במערב.

אבל זה בא לידי ביטוי בצורה אחרת והרבה יותר עדינה.

אנחנו גם לא צריכים לארגן אלטרנטיבה - כי אנחנו המקור אין סיבה שנפזול לתרבויות אחרות, אין סיבה שנבנה אלטרנטיבות כשאל המקור שלנו אנחנו עוד לא חוזרים..

המקור אני מתכוונת לעם ישראל שחי בארץ ישראל בצורה נורמלית ובריאה בזמן התנ"ך בזמנים הנורמלים של העם הזה.

ובקשר לעדינות - אני מתכוונת לא לאדם פרטי וקטן - אלא לעמ"י בכללותו.

ליהודים אמיתים יש שלושה סימנים: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים.

ביישנים הם לא סתם. יש מידה שטבועה בנו עמוק ואנחנו נהנים לטנף אותה ולהתעלם ממנה - אבל היא קיימת.

וקיבלנו תרבות מערבית מה גלות - אנחנו מנסים לחזור למקורות  -לצורת החיים והמחשבה הבראיה והנורמלית שלנו - של עמ"י. לא של אף אחד אחר. אנחנו רק צריכים לחזור. לא להקים כלום.

או שמה שכתבת כאן ממש לא נכון.

יש לך אפשרות להסביר את עצמך.

תקופה בעמ"י - יש לה את המטרה שלה.

אבל כן, בתקופות הקדומות והטובות שלנו היינו במצב הרבה יותר טוב ואידיאלי מאשר היום.

היום יש דברים שלא היו אז - אבל זה לא אומר שאנחנו במצב יותר טוב. ממש לא. זה אומר שצריך היום להוסיף אותם, להשתמש בשיכלולים שיש לנו היום כדי ל"שפצר" את העבודה שנעשתה אז.

אתה רוצה לומר לי שמצב של גלות ואיסוף ניצוצות עדיף על מצב של ביהמ"ק, סנהדרין, נבואה ומה לא?

לא הבנתי מה אתה מפחד לחזור למקור, לפעם..

לא צריך היום גאווה יהודית שמחזיקה מעמד? לא צריך דברים נוספים שהיו שם?

זה לא אומר שנתחיל לקצור עם מגל..

אני למשל מכירה שלוב של פעם והיום בצורה מאוד יפה-

מכון המקדש. יש אדם שאני מכירה אותו ממש, חיים אודם קוראים לו - שהוא אומן, והוא את כל הידע והאפשרויות שיש לנו היום לקח לבניית המנורה.

שלוב של אז והיום.

מה בעיה? או שהתכוונת למשהו אחר..

מעביר את המסר.

אם היה כדאי אולי קצת לעדן? לא יודע. אולי. אבל זה כתוב יפה.

לא שמתם לב??

חיכיתי וחיכיתי - ולא איכזבתם..

בלכסח לו את הצורה?

אז המחמאה לא בשבילי, אני לצידו!

אז אני ממש מצטערת. ממש סליחה. לא התכוונתי.

לא רק להסביר. אבל מיציתי - וגם קיבלתם ממני אישור חופשי - אז אני לא מפרה אותו.

ושוב - סליחה מכל אלה שנפגעו ממני.

אני אישית - מאד אוהב שירים כאלה. בעיקר כשהם על רמה כמו אצלך.

אם הם שייכים לאתר כמו זה - את זה יקבעו חברי האתר.

בכולופן - יופי של שיר. אתה בהחלט מוכשר!

הוא פשוט הפלורליסט שלנו.

אבל פלורליסט עם גבולות. (למרות שאני מתעללת בו לא קצת)

אני, כמו שאמרתי - אוהב מאד שירים כאלה ולא רואה בהם בעיה כלשהי.

אבל מה שקובע זה לא אני.

עוזיה.

טוב - ללא גבולות.

נמאס לי להתווכח.

תעשו מה שאתם רוצים.

בהצלחה לכם.

ואל תקחו אותי כדוגמא.

כי אני לא.

ובאמת כבר לא נעים לי להתווכח - אז ברצינות תעשו מה שאתם רוצים. זה לא סתם נאמר.

מי שקובע אלו חברי האתר - בשיתוף העורכים כמובן.

והגיע הזמן שהם יעשו זאת.

סופסוף מדברים כאן לעניין..

צריך להחזיר את השרשור בפורום.

א"א לדבר על זה כתגובות ליצירה של הבחור המוכשר זה, זה נושא "כלל-אתרי".

תיאור כמו כאן של נשיקה מפריע לי.

אלו דברים שבצנעה.

טוב, אז יש לי אתגר בשבילך, לנסות לכתוב את השיר מחדש ללא אזכורים.

לנסות לכתוב שיר אהבה שיהיה מקובל אפילו על פלפלתי.

זה אפשרי?
כולם מוזמנים לנסות.