בעזרתו יתברך!
מ"מ ליורבית:
למקום גדול בו אלפי אנשים
הגיעה גם היא,
להתחיל חיים חדשים.
היא מסתכלת סביב
ולא מבינה,
כיצד תמצא את עצמה
בין כל האומה?
"שלום", ממלמלת
לכל איש ומכר,
אך איש לא זוכר פרצופה שם,
הוא זר.
היא אובדת,
מחפשת מוצא
אך האנשים סוגרים עליה מכל עבר,
היא רצוצה.
לפתע יד מושטת לה מן ההמון,
"בואי איתי, אעזור לך למצוא את מקומך הנכון".
-אני יודעת שבטח לא ידעת מזה כלום אבל בכל זאת, שתדעי שנתת המון, אפילו בלי
תגובות
וואו.
מתוקה, את לא מבינה כמה זה עובד גם לכיוון ההפוך.
כמה שא-ת עוזרת ומשמחת..
וכמו בסיפור עם המרק ירקות- אני חושבת שבסופו של דבר צריך להודות כ"כ לה', שכיוון את הדברים בדרך כ"כ הזויה.. :)
[וזה בא לי טבעי, ברור. שמחה- זוכרת?
תזכירי לי לחפור לך עלזה מתישהו.. :)]
אני לא כ"כ מבינה בשירה, זה השיר הראשון שלי בערך וגם זה לא נחשב כ"כ לשיר, אבל בכל אופן, שמחה שאהבת, שוב, היה לי ממש קשה בהתחלה לפרסם את זה - זה כאילו לגלות את המחשבות שלך אבל בשבילך זה היה שווה.
טוב, אחרי שהצעת לי לבוא וללמוד ביחד מצאתי את המקום שלי בין כל האנשים באולפנית, אז תודה, ממש תודה. (לקח לי בערך חצי שנה עד שמצאתי, בזכותך :-))
נ.ב:אני בהחלט אזכיר לך לחפור לי על זה...
[והאולפנית, כפרעליה. גאון מי שהמציא ת'בי"מ הזה. :)]