"תענית אסתר היום" מיררו בנות הכיתה. בטנן כבר קירקרה, וכלום לא עניין אותם במיוחד.
"די. אני לא יכולה יותר!" צעקה מוריה בייאוש.
"יאללה, נשארו רק עוד..."אודיה הסתכלה בשעון בצפייה לטוב. "6 שעות" אמרה באכזבה...
לפתע צילצל הצילצול ומורתם האהובה נכנסה לכיתה.
בצייתנות מפתיעה, אולי פשוט מחוסר חשק, בנות הכיתה התיישבו במקומתיהן, בצפייה לשמוע משהו מעודד ממורתן ביום קשה זה.
"בנות, מחר חג הפורים. אתן יודעות מהן ארבעת המצוות המיוחדת ליום זה?" שאלה אותן.
"בטח!", צעקו הבנות "ארבעת המ"מים".
"שהם?..."
בכיתה נשמעו קולות רבים ברגע זה.
"לאט לאט בנות, אני לא יכולה להבין כלום"
בסופו של דבר, מתוך בליל הקולות, נשמעו התשובות המיוחלות "מקרא מגילה, משתה, משלוח מנות ומתנות לאביונים".
"טוב," המורה ניסתה להרגיע את הרוחות "אני רוצה להתמקד במצוות משלוח מנות"
הבנות היטו אוזן. מה כבר יש לחדש על פורים?
"למי אתן נותנות משלוחי מנות בדר"כ?" המורה זרקה את השאלה לחלל הכיתה.
הבנות התלבטו רגע, והחלו לענות.
"לחברות הכי טובות שלי. ברור" אמרה מוריה.
"לכל השכנים הרגילים" נשמעה קולה של אודיה.
"לכל מיני. בעיקר לחברות" אמרו דינה והודיה ביחד. טוב נו, החברות הכי טובות...
לפתע הבחינה המורה באצבע קטנה מושתת לגובה.
"כן אילה" נתנה לאילה את רשות הדיבור.
"אני דווקא נותנת בפורים משלוחי מנות לאנשים שאני חושבת שצריך להודות להם". למשמע תשובה זו הרוחות גאשו בכיתה וחיוך גדול עלה כל שפתיה של המורה.
"יפה אילה, על זה רציתי לדבר
ישנם מפרשים רבים שאומרים שהגזרה באה על היהודים בגלל חוסר האחדות בינהם. המן אומר "ישנו עם מפורד ומפוזר", אפילו הגוים ראו שאנחנו לא מאחודים ולכן יש סוברים שבגלל זה הקב"ה העניש אותנו.
כאשר מרדכי ואתסר מכנסים את היהודים בשושן לצום על אסתר אנו רואים את תחילתה של אחדות ישראל וב"ה ניצלנו מגזרת המן הרשע".
הבנות הכיתה ישבו מול המורה בהקשבה מלאה.
והמורה המשיכה, "אני חושבת, וגם גדולים ורבים ממני חושבים שחג פורים זה זמן שיש לעבוד על אחדות עמ"י! כלומר, כל השנה צריך, אבל בפורים במיוחד! ויש כל מיני דרכים לעשות את זה. כמו שאילה אמרה-אפשר לתת לאנשים שמרגישים צורך לומר להם תודה, או לתת לבנות שבד"כ לא כ"כ חברות טובות שלכן. תזכרו, החברות הטובות שלכן גם ככה מקבלות הרבה ממתקים, וזה לא משנה אם תתני גם את. בואו ננצל את החג להתקרב ולקרב את עמ"י אחד לשני! "
הבנות כמעט מחאו כפיים למורה לאחר נאום חוצב זה.
וכמובן שהתענית עברה על הבנות בלי משים לב, כאשר הן עומלות וטורחות רבות להכנת משלוחי מנות מיוחדים, לאנשים שונים מהרגיל.
אין ספק שחג פורים שלמחרת היה שונה מאוד מכל חג פורים אחר!!
-------
אהובה שלי,
[ברור לי שאני לא מגיעה אפילו לקרסולייך, אבל הרגשתי שאני ממש רוצה לומר לך דברים אלו..]
כאמור, פורים זה אחלה זמן לומר תודה! אז תודה על הכל!!!! אין, באמת שאין עלייך!
רציתי לומר שאני כ"כ מעריכה אותך[נראלי שאת יודעת את זה..] וממש שמחה שפגשתי אותך ושאת מתוקה כ"כ!!
מתעלייך!
אני.
תגובות
שימחתני כ"כ!
[חשבתי על זה אתמול בערב. זה החידוש העיקרי בחג השנה, והוא עשה לי כ"כ טוב..]
כמויות התודה שאני חייבת לך -- לא נכנסות במילים..
[גם תודה כמו ההיא שדיברנו עליה אתמול :)]
מותר להגיד לך שאת מוכשרת? :P
אוהבתותך כ"כ.
אני שמחה להיות מכשיר להעברת מסרים..:)
(אגב, מומלץ לעיין ב"נתיבות שלום" ולהרחיב בעניין הזה...)