עודנו.
קודם ראשית תום היום
בעת מצוק ומר היין
אזי גיליתי לך אותי.
הנני עדיין.
ובאחד האמשים
נעצבנו שנינו אלי גרם
תחת נטל חום מגשים
ושלושה ימים מטרם.
רק נותרה לי שתיקתנו העיקשת
שנכפתה בלב כבד.
ועינך ה-כה נואשת,
וצל אילן אחד אובד.
ובליל מליל של חום
שוב נפגשנו, רק בשמע,
בליל מילים עוברות לדום
ועולות עלי הדמע.
תגובהתגובות