בסיעתא דישמיא.
בדיוק כשביקשתי
שלא נעשה זאת שוב,
לא ננטוש
אמרת ''בוא ניסע''
והותרנו את אמא,
לבד.
נסענו,
ולא ליומיים שלושה,
לשנים,
שמפרידות ביננו לבינה.
שנים ארוכות
ששברו את ליבה של אמא.
שברים, קטנים
ללא צבע או צורה,
כאלה של עלבון- בגידה, וכאב
שברים של לב,
אוהב.
--
אבא, מי אוהב אותה יותר ממך?
תגובהתגובות