ביקשו מלאכי השרת לומר שירה
גבי ומיקי דפקו בכבוד וביראה על דלת משרדו של הבוס. לא בכל יום הם זוכים להיפגש פנים אל פנים עם הבוס בכבודו ובעצמו. טוב אולי לא בדיוק פנים אל פנים, אבל בהמשך אתם תבינו גם מדוע.
הדלת נפתחה והם נכנסו פנימה. "שלום גבריאל ומיכאל." אמר הבוס בקולו הבס המונוטוני והדי מפחיד. הם לא שאלו איך הוא ידע שזה הם למרות שהבוס תמיד ישב כשמסעד הכיסא לכיוונם.
"כבוד הבוס, אולי אתה מוכן להסתובב אלינו כדי שנראה את פניך, אני בטוח שאין לך מה להתבייש בהן, וחוץ מזה שזה די מעצבן לדבר איתך כשאתה בכלל לא מסתכל עלינו ואנחנו חושבים שאתה מדבר אל הקיר שמולך." אמר מיקי.
בדרך כלל מיקי היה מדבר אל הבוס ובהערכה, אך הפעם זה הפריע לא יותר מתמיד והוא לא יכל להתאפק.
גבי דרך לו קלות על הרגל. "תיזהר, אל תתחיל עם הבוס." הוא לחש.
"בסדר בסדר, לא צריך לדרוך לי על הרגל, זה היה כואב." הוא ענה לו.
"שקט." אמר הבוס. "אני הבוס כאן ואתה לא תחלק לי פקודות. שמעת?!"
מיקי התכווץ כולו. הוא בחיים לא שמע את הבוס מדבר ככה. כנראה שהוא באמת עבר את הגבול.
הוא גמגם משו לא ברור. גבי לחש לו. "אמרתי לך?!"
"בכל אופן." המשיך הבוס. זה לא בסדר, אתה צריך להתבייש בזה שאתה לא מכיר את הפסוק 'וראית את אחורי ופני לא יראו'."
"טוב." אמר הבוס. "בואו ניגש ישר לעניינים." הבוס כחכח בגרונו. "מה רצונכם?" מיקי פתח. "אהמ.. אנחנו רוצים לשיר." הוא אמר.
"לשיר?!" תמה הבוס. "הוא לא התכוון בדיוק לשיר…" אמר גבי
"כן, התכוונתי שתש(א)יר אותנו לבד." השלים אותו מיקי. כנראה שהוא לא למד את הלקח.
"שתוק, חצוף, אנחנו רוצים לומר שירה." אמר גבי.
"אהה, הבנתי." אמר הבוס. "על מה ולמה?"
"הבוס אתה יודע טוב מאד, אתה עשית את זה, היהודים ניצחו את המצרים." ענה גבי.
"ומאיפה אתם יודעים זאת?" שאל הבוס. "אורי אמר לנו." הוא ענה.
ומאיפה הוא יודע את זה?" גבי התחיל קצת להילחץ. 'לספר או לא לספר?' הוא התלבט עם עצמו. לבסוף הוא נשבר וניחם את עצמו שלשון הרע זה שייך רק לבני אדם. "השמועות אומרות שהוא צותת לך בדלת, הוא האזין לכל מה שאמרת."
ידוע שאצל הבוס הכל דיבורים. זאת אומרת שכמעט כל מה שהוא עושה, הוא מדבר כדי שזה יתקיים. למשל כמו 'ברוך שאמר והיה העולם' או 'ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור'.
"יש כמה שטוענים שבהתחלה הוא ניסה לשים מצלמה נסתרת בחדר שלך, אבל הוא רק בא לשים את המצלמה והיא נפלה על הרצפה והתנפצה לרסיסים." המשיך גבי.
"אתם חושבים שלא ידעתי שהוא מצותת לי?!" אמר הבוס. "ידעתי גם ידעתי." הבוס הפסיק לרגע ומייד המשיך. "מה שהוא שמע זה מידע מוטעה, כלומר המצרים אכן מתו אבל לא הייתה מלחמה בינם לבין היהודים, אני הטבעתי אותם בים- סוף."
מיקי צהל וקפץ. "יש! כל הכבוד לך, בוס, אני ממש מרגיש בשמים."
"אתה באמת בשמים, אידיוט." אמר לו גבי. "לכן אמרתי שאני מרגיש בשמים." אמר לו גבי.
"די, אל תתחילו לריב עכשיו." אמר הבוס. "לענייננו, אני לא מוכן שתאמרו שירה, אתם המלאכים לא קשורים לעסק,מילא בני ישראל הם יכולים לבוא אלי בטענות שאני לא מרשה להם לומר הלל שלם."
"אבל אנחנו רוצים לומר לכבוד שירות ותשבחות, להלל ולשבח אותך על גבורותיך." התחנן גבי. "כתוב 'בנפול אויבך אל תשמח' זה אומר שאסור לך לשמוח אם האויב שלך מת. אמר הבוס. " גבי מייד נדלק. "אבל הבוס יש גם פסוק שאומר 'באבוד רשעים רינה' אל תגיד לי שאתה לא יודע אותו."
"בוודאי שאני יודע אותו." "רק רציתי לבדוק אם אתם יודעים אותו." הוא הסביר. "ואני רוצה לדעת אם אתם יודעים גם להסביר את הסתירה בין שני הפסוקים."
מיקי קפץ. "מי לא יודע." הוא אמר. "בנפול אויבך, הכוונה היא לאויב פרטי שלך, שונא שלך או משו, לכן גם כתוב בלשון יחיד, פה אסור לך לשמוח, אבל לעומת זאת באבוד רשעים רינה הכוונה היא לאומה רשעה שנפלה לכן כתוב בלשון רבים, ופה כן מותר לך לשמוח, לפי זה יוצא שמותר לנו לומר שירה על המצרים שטבעו."
מיקי גמר את הדבר תורה שלו ונתן לבוס לדבר.
"תגידו לי זה נראה לכם הגיוני שמעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?!" אמר הבוס.
"אז למה בחנוכה אתה מרשה לבני אדם היהודים לומר הלל שלם כל שמונת ימי החג על זה שהם ניצחו את היוונים?" שאל מיקי.
"או, שאלה גדולה שאלת בני." אמר הבוס. "אז בא אני אענה לך, צריך לשים להבדל בין הנס של חנוכה לנס של שביעי של פסח, הנס של חנוכה היה בדרך הטבע, המכבים ניצחו את היוונים במלחמה, זה קרה עוד הרבה פעמים בהיסטוריה, כמובן שהיה נס, אחרת לא היו אומרים הלל, אבל זה היה תלוי בעיקר בבני ישראל, לכן הם אומרים הלל בחנוכה, אבל בשביעי של פסח הנס שעשיתי לא היה נס טבעי אלא לא בדרך הטבע, הים נחצה לשניים וכשהמצרים עברו בו הוא נסגר עליהם והם טבעו בו, לא הייתה פה מלחמה עם בני ישראל, וגם המטרה שמצרים היא טבעו היא שעם ישראל ייצא ממצרים, לא הייתה הכוונה שלי לא הייתה להרוג את המצרים ולנקום בהם, אלא לשחרר את עם ישראל מארץ מצרים ולהביאם לארץ ישראל, אם המצרים לא היו רודפים אחריהם אז כל זה לא היה צריך לקרות, לכן בני ישראל לא אומרים הלל שלם בשביעי של פסח, הם לא צריכים במה שאני מחליט ועושה ולכן גם אתם המלאכים לא תגידו שירה. אני מקווה שאתם מקבלים זאת בהבנה." הבוס סיים וגבי ומיקי הנהנו בשקט.
"אבל אם אתם רוצים אתם מוזמנים לשיר עם מקהלת המלאכים במקום זה." אמר הבוס. "תודה רבה." אמרו גבי ומיקי ויצאו בשתיקה ממשרדו של הבוס.
תגובהתגובות