בעהי''ת.
לא נותר זכרון
רק הדהוד אחרון,
שיזכיר לי לשתוק,
לידך.
בדבורים, ברכילות
ובפגיעות עקיפות
לא המעטת,
לא חסכת.
לא הצלחת להבין
עד כמה חסמת
רצונות, תקוות,
שאיפות שהיו לי.
התנהגת כשיכורה,
לא חושבת, לא מפוקחת,
משתטה.
קרעת,
ומחקת הכל.
לכן, לא נשאר
אפילו לא זיכרון,
לפחות לא ממך.
"פגע[ה] וברח[ה]"
רציתי לקרוא,
אך משהו ממך,
שעוד נותר בי
חסם אותי.
וצרח שפסיק.
נזכרתי בכל,
ושתקתי.
--
[צלקת היא מזכרת מן הכאב.]
תגובהתגובות