תורת אמת /בני אוראל כהן שובר שתיקה וכותב על חברו ;

פורסם בתאריך ד' באייר תש"ע, 18/04/2010

בס"ד

 

                                              אח יקר לזכר  אלעד 

 

 

אני רואה את דמותך, החיוך הבלתי פוסק,צחוק ושמחת החיים,השאפתנות הבלתי פוסקת,עדיין לא מאמין שאתה לא לידי,חלומות הילדות שרקמנו יחד,אך לשווא, יחדיו בכל שלב בחיים מגורים סמוכים זה לזה

ולא נפרדנו לשנייה,יחד גן,כיתה א' בבית ספר הראל,תמיד יחד, כדור רגל בשכונה עם חברים,הבית שלך ביתי ולהפך, כשהחלטת שאתה הולך לישיבת נחלים,כמובן שהלכתי אחריך, גם שם לא נפרדנו,ט' ו- י',

 יחד תמיד אלעד ואוראל, וכשלא הינו לרגע ביחד שאלות רבות נשאלו,כשחקן כדורגל וספורטאי מעולה במיוחד כשוער שלא ניתן להכניעו,אין מצב שלא הינו יחד גם כשהחלטת לעזוב את הישיבה,בכיתה י'                                                 החלטתי אני אחריך,שוב יחד עזבנו,והלכנו למקיף ב' כשני גברים,נשארנו צמודים בלימודים,ומחוצה להם,מתוך 24 היינו 25 שעות ביחד,רק הצבא הצליח להפריד בינינו,לראשונה בחיים, לשני כיוונים שונים,אני התחלתי את דרכי הצבאית כגולני, ואתה בחרת ללכת לעוקץ, ובהמשך לקורס חובשים,כמו כל דבר בחיים , אתה שואף לטופ ולמצוינות...

בחרת ללכת ליחידה איכותית, מתוך ערכי ציונות ואהבת הארץ עליהם גדלת בבית הוריך, עם כל הקשיים של המרחק השתדלנו לשמור על קשר,על מנת להעביר חוויות, להתעדכן, המשכנו בחלומות מה נעשה אחר צבא, אך לשווא , בבת אחת נגדעו כל חלומותיך ואיתם גם חלומותיי..

היום בו הודיעו לי על לכתך, אי אפשר לתאר את מה שעבר עלי באותם רגעים, האמת הייתי בטוח עוד איזו אחת מהמתיחות שלך...

כשהגעתי הביתה והבחנתי במודעות האבל הנושאות את שימך בכניסה לשכונה הבנתי את גודל האסון שנחת עלי,  החבר שלי החיבור שלי, החצי שלי עזב אותי לעד וכנראה לא אראה אותו שוב.....

כנראה שהאל  רצה אותך לידו לעד, ולא סתם שמך אלעד...

אני מנסה לעכל להבין, אך עד היום ללא הצלחה , מאז כל צעד שעשיתי בחיים אתה מלווה אותי ושומר עלי, הנישואין שלי, הילדים שנולדו לי, אני מרגיש אותך לידי, מחייך, תומך, ודוחף ...

בכל אירוע משמעותי בחיי אני לא שוכח אותך, ומנסה להבין אייך אתה לא עובר איתי את כל החוויות

את השמחות את קשיים, קשה לי לעכל מאז לכתך החלומות שלנו נגוזו, קשה לי לעכל שאתה שם למעלה

ולא איתי, זה נשגב מבינתי ולא אצליח להבין זאת לעולם,יום הזיכרון הפך עבורי, ליום זיכרון אישי

ולא רק קולקטיבי, יום שבו אני מנסה להיזכר את שעברנו בחיים יחדיו, יום בו מנסה להבין את שעובר עלייך שם למעלה ? אני בטוח ששמחת החיים שלך מלווה אותך גם שם,ושאתה שמח בשבילי,אני מביט אחורה ורואה חלל עמוק,חסר לי את החבר האמיתי שהיה לי בחיים, חבר אמת איש סודי,שנתן למעני ללא תנאים , בכל עת ומכל הלב, אלעד הפרידה שלך קשה מנשוא...

אני מרגיש כל שלב שעברתי בחיים ,הייתה צרייך לעבור לפני, במקום שהייתי היית צרייך להיות לפני למצבים בהם נכנסתי היית צרייך להיות למוד ניסיון, כמו כל שלב בחיים שעברתי אחריך שואב ממך ניסיון בחיים, מבטיח לך אלעד את החלומות אגשים למען שנינו, בכל שלב,בכל מהלך עובר גם למענך

ורואה אותך שותף איתי בכל.....

כל כך הרבה זיכרונות בכל כך מעט חיים...

תמונתך לעד תהא מול עיני צוחק, וחייך,ומאושר מהחיים,לא מצליח לראות אותך ללא חיוך מול עיני

כי עצבות , ממך והלאה...

אני שוב מבטיח לך את החלומות , השאיפות שלך , אשתדל להגשים, על מנת שלא תפסיק לחייך...

הכי חשוב שתדע שלעד אתה חרוט בזיכרוני....

 

יום הזיכרון הוא יום של התייחדות עם זכרם של הנופלים ואתה בין אלפי הנופלים שאותם נזכור...

אך בשבילי כל יום הוא זיכרון פרטי...

שמור עלי אח יקר וזכור לעד אוראל אחייך

                                                              אוראל כהן

תגובהתגובות