ב"ה
נכתב בידי היוצר המוכשר אביש17
מר זיומיץ התקרב באיטיות אל הבחור הצעיר. אך הוא רק הפסיק להגיד לו מילה וכבר הוא צנח ארצה והתעלף.
אורן ההמום, ממש לא ידע מה לעשות עם עצמו. הוא היה כל כך בשוק שאפילו לא יכול היה לצעוק שיזמינו אמבולנס. המזל היה שאחת השכנות ראתה את מה שקרה ומיד התקשרה ל 102.
אך עוד לפני שהאמבולנס הגיע, התעורר מר זיומיץ והשתעל קשות. הוא ניסה להגיד משהו לאורן אך לא הצליח לסיים משפט. הוא רק אמר: הבנות שלי – המשאית שלך. וכבר התעלף שוב מחדש.
האמבולנס הגיע ולקח את מר זיומיץ לביה"ח ואורן נשאר בזירה בודד והמום.
איך זה הגיוני חשב לעצמו. המשאית שלי פגעה בבנות של מר זיומיץ?זה לא נתפס...
אך אורן לא יכל לתת למחשבות האלה לרבוץ בליבו. הוא ידע כעת שיש לו בעיה חמורה בהרבה.
הוא לא נהג עם רישיון.
כעת, אורן ידע שהמשטרה תתחיל לחקור, וכמובן גם תרצה לדעת פרטים על בעל המשאית שזה הוא. ואם הם יתחילו לבדוק הם יגלו את הסוד שלו. ואסור שזה יקרה.
אבל איך אפשר למנוע מהם?
הוא ידע שיש לו רק אופציה אחת למנוע את חקירת המשטרה.
האופציה היחידה שלו הייתה לשכנע את מר זיומיץ או גברת זיומיץ לא לחקור את האירוע, ובכך לגרום למשטרה לא לבדוק אחר המשאית שלו. דבר זה כמובן לא היה נעים לאורן, בייחוד לאור העובדה שאורן הוא זה שקנה ממנו את המכונית.
אך אורן היה נחוש בדעתו לא להסתבך. והוא החליט לקחת את האופציה הזאת. הוא החליט לנסוע עכשיו לבית החולים, יהיה מה שיהיה.
ובדיוק באותו רגע הוא הרגיש מישהו טופח לו על הכתף...
תגובות
באמת מותח...
אבל התייחסת רק לאירוע הנוכחי...
אני אערוך שגיאות הקלדה.
התייחסתי רק לאירוע הנוכחי, כי בפרק הקודם שילבו כמה דמויות, אז החלטתי רק ללכת על זה...
וחוץ מזה - אני נגד זה שבכל פרק עושים כמה חלקים (ואני לא סתם אומר - אני כותב ספר שלי)...
ולגבי השגיעות, תודה שאת מתקנת...לא היה לי זמן לבדוק אותם.
אפילו שזה ממש גרוע, כי כתבתי לא מזמן.
אתה לא רוצה?
החלטתי שאני ורצה גם לכתוב את אחד הפרקים...
אבל אני מעדיף בעוד כמה פרקים לא את הפרק הבא...
קולהכבוד מוכשר!!
ד"א, מתי כבר הספר?...