אַתְּ,
כָּבַשְׁתִּי קוֹל שקרך, וְלָךְ הֶאֱמַנְתִּי.
חָסַמְתְּ אֶת פִּי, אָז שָׁתַקְתִּי.
אַתְּ,
כְּשֶׁאָמַרְתְּ שֶׁאֲנִי כְּבָר אֵינִי רְאוּיָה,
אֶת לִבִּי וְאוֹתִי הוֹתַרְתְּ חצויה.
וּמְרֻסֶּקֶת.
[שברי התנפצו לכל עבר,
ופצעו גם אותך, בין היתר.]
אַתְּ
כְּשֶׁפִּתְאֹם זֶה נֶחְמָד לראותך
נפולה וְדוֹעֶכֶת.
תגובהתגובות