בעינ''ב.
הלכתי למקום הכי רחוק משם, הלכתי כדי לברוח
הלכתי כי לא היה בי עוד מקום, לשוב ובך לבטוח.
רציתי להגיד שגם לי יש רגשות
רציתי זאת לומר לך, בשפתיים לוחשות
אך עצרתי את מילותיי
והבטתי בך,
בעיניים מבויישות.
הלכתי ולקחתי איתי את כל המסכות,
את אלה שהראתי ואת אלה שעוד לא
בינתיים,
מסכות ישנות, אחת כבר קרועה
וזאת מאחורה, יפה לה הצנעה.
מסיכה אחת חבשתי, מסיכת האדישות
ניערתי ויישרתי אותה קצת לפני, שלא ירגישו
שהבנתי את צעקתם, שהשתחררה גם בלי מילים
שהכלתי את דבריהם, מה שלא עשו השירים.
הלכתי כל-כך רחוק, ופתאום גיליתי משהו מוכר
הבנתי שהעולם שלי הוא עגול, זר ומנוכר
טיילתי עוד סביב, ראיתי מחוזות מוכרים.
הבטתי בעינייך,
ונדמה לי שראיתי ייסורים.
תגובהתגובות