בהתחלה הוא היה קטן, כמעט ציוץ. התעלמתי ממנו. למרות שהוא צעק חזק כ"כ, יכולתי להתעלם. עד שהגיעה החשכה, עוטפת אותי חזק. לפתע הוא נשמע חד וברור כ"כ, כמעט צורם. היה ניתן כמעט למשש אותו. הוא זעק, בכה,
הקול שבתוכי.
הוא זעק קדושה זעק ובכה על התרבות החושפנית כ"כ. התרבות, הבוץ הטובעני אשר כמעט ונקלעתי אליו. והוא זעק. מאז שהתחלתי להקשיב הוא רק התגבר והתעצם. וככל החשיכה התגברה כך היטבתי לשמוע אותו,
הקול שבתוכי.
ולפתע, נדלק האור, האור שהוא כ"כ רצה כ"כ ייחל לו. לרגע היה נדמה שהוא נעלם, נתערבב בין הקולות, אך שמעתי אותו, חזק כתמיד,
הקול שבתוכי.
והלכנו יחד, אל מקור האור, מקור השפע, האהבה. אל מקור הטוב, הטוהר והקדושה. הוא הושיט לי יד, נאמן כתמיד, מורה לי להמשיך, גם אם אזלו כוחותי. אז צעדתי,עם אותו הקול.
הקול שבתוכי.
ולפתע, זעקה פילחה את האוויר. ולפתע, זה לא היה רק הקול. ולפתע זה היה גם אני. שזועקת על קדושה על התרבות החושפנית כ"כ. התרבות, הבוץ הטובעני שכמעט ונקלעתי אליו. ולפתע, הוא לא היה רק גוף זר בנפשי. זה היה אני, אני
והקול שבתוכי.
וככל שחולף לו הזמן, הקול מתעצם ומתגבר, ואתו גם אני. מחפשים אנו את הדרך, יחד, יד ביחד. אנחנו רק במסע, מחפשים אותי, ואנחנו מתקרבים אל מקור האור, ועם הזמן דורשים עוד קדושה וטהרה. אני והקול.
שהוא בתוכי, אבל הוא גם אני.
תחפשו את הקול שלכם, המיוחד לכם. תצעדו במסע הזה, בדרך לגאולתכם ולגאולת עם ישראל. המסע ארוך, הדרך קשה, אך אתם והקול, תמצאו את הדך, אם רק תדרשו קדושה. אז תתחילו לצעוד. אתם
והקול שבתוככם.
תגובות