בס"ד
אהלן,
אנו עומדים היום בפתחו של חודש חשון.
אני עומדת, ואני נבוכה.
זה מדהים, עד כמה יש ללמוד את חכמת העולם, ועד כמה מעט חלקינו מצליחים להביא את עצמינו לעמדת הלימוד. למצב של ראש פתוח ועין סופגת.
זה לא קשה, אבל זה קשה. בחירות בחיים, הן לא תמיד בחירות קלות. האבסורד, שהבחירות שלי, לא צריכות להיות כל כך קשות... אבל אני תופסת את זה כאילו זה ממש גורלי. אולי יום אחד עוד אשב ואצחק..
פתחו של חודש חשון- או למצב של רוחניות, או למצב מעט נמוך מזה. הבחירה בידיי. (ואני לא מדברת על אופי של מחשבה, אלא, על אופי חיים.. ממנו כמובן המחשבות כולן נובעות, והפוך), הבחירה בידיי.
מלא חששות, הבנה אחת: לשבת כל יום, כל היום בבית, ולא לעשות כלום זו הטעות הכי גדולה. כולם עושים בחיים בחירות, חלקן שגויות, אך השגויה מכולן, היא הבחירה באי עשייה מתוך הפחד בלבחור בעשייה שגויה (לא מסובך.. אאה?).
את בוחרת את החיים שלך,
את יוצרת את המציאות שלך,
את רוחשת את הכלים,
את לומדת את הכללים (שאת יצרת),
את בוחרת בחיוך,
את בוחרת בחיים,
את בוחרת בתוכן,
בצורה,
במחשבות.
ילדה יפה, הכל תלוי בך, לאן את בוחרת ללכת?
ואני, שכבר עייפתי מהבחירות, נשברתי מהבלבול, מרגישה שאזל כוחי ואין בי קפיצות מעבר לפופיק, או למחשבה הבלתי הגיונית, חשה מבולבלת, מפוחדת ורצוצה.
רוצה רק דבר אחד,
רוצה למצא את עצמי.
תגובות
יישר כוח!
אוי! איך אני אוהבת קטעים שהמוח יורה אותם!
תודה על הפרגון...
וניגונים- חח.. קלעת בול, זה מסוג הקטעים האלה.
המציאת עצמך!
אפשר לדבר על זה הרבה...
את לא מוצאת את עצמך, את ממציאה את עצמך.