מדריכים אלמונים

מדריכים אלמונים הננו, בלי מדים,

ועמנו חניך שהוא עמית.

כולנו גויסנו לכל החיים,

אך שמינית משחררת רישמית.

בימים אדומים מרוב גואש וצבעים,

בלילות חודש ארגון המבלה,

בסניפים השבורים צעקתנו תפעים:

הננו ועלה נעלה!

לא גויסנו בשוט כהמון עבדים,

רק לשפוך על חניך את דמנו.

רצוננו- ללמד להיות בני חורין,

חלומנו- יפנימו חניכנו.

בימים אדומים...

ומכל עברים רבבות מכשולים,

שם גורל ענקי על דרכנו,

אך הורים, מחנכים ובתי-ספרים

לא יוכלו לעצור בעדנו!

בימים אדומים...

ואם אנו ניפול ביאוש בסניפים,

ותנומה פתע אנו נאמץ,

במקומנו- איש לא, לא יבואו אחרים,

כדי להיות בני עקיבא עד הנץ.

בימים אדומים...

בדמעת אמהות, מחכות לבנים-

בלילות לבנים ארוכים,

כמו קוסמים נהפוך חניכים לגברים,

ובניין של חינוך פה נקים!

בימים אדומים...

[    הלילות הארוכים שעליהם מדברים,

בארגון חסר שינה מעורים,

את קולנו נרים בערים, בכפרים-

עייפים, רצוצים- אך מרוצים!!     ]

בימים אדומים מרוב גואש וצבעים,

בלילות חודש ארגון המבלה,

בסניפים השבורים צעקתנו תפעים:

הננו ועלה נעלה!

[מומלץ להשוות לשיר המקורי ("חיילים אלמונים", אברהם שטרן)].