ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד
בפרוע פרעות בהתנדב עם
ברכו ה' זעקו כולם
מאדירים שם הא-ל המרומם
להריגה נמסרים לעשות חפץ צורם
קול המון קורא כאחד
כאיש אחד בלב אחד
מייחדים יחד שם הא-ל המיוחד
שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד
מוסרים נפשם כי את ה' נייחד
הן בה' אלוקינו לא נכחד
על קדושת שמו כאחד נתוועד
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
ישראל תמימים וזכים
אשר לחרב ואש מושלכים ונזרקים
במלום פיהם שואגים צועקים
ה' הוא האלוקים
ממלאים פיהם שירה כים
ממליכים א-ל בעת שפיכת דמם
פושטים צוואר ואומרים בכל נפשם
ואתה הוא מלך א-ל חי וקים
עוז והדר עליה לבושה
מוכנה ומזומנת למיתה קשה
הכל אומרים ואיש לא החשה
ובכן לך תעלה קדושה
זכור לנו זכותם ופצעינו חבֵּש
בצדקת באי אש עננו באש
אנא הא-ל אוכלה אש
בנה באש שרופה באש
תגובות
שממש הושקע כאן מאמץ וחשיבה - שכוייח.
אבל משהו קטן טיפה הפריעה לי.
גם בתוך הצרות תמיד היתה איזה קרן אור, איזה עתיד של גאולה, משהו שהציף את כולם מעל הקשיים והצרות.
ולא ראיתי את הקרן אור כאן.. קצת מעיק..
גם בפיוטים יש תמיד איזה שמץ של גאולה שתתן קרן אור, איזה משהו שיתן קצת נשימה.. אחרת זה הופך להיות יאוש מוחלט.
אבל אתה כשרונר.. אין ספק. שכוייח!!
""בצדקת באי אש עננו באש, בנה באש שרופה באש", שכמובן הכוונה היא לירושלים תובב"א, על ענין הנאמר בתפילת נחם- "כי אתה ה' באש היצתה ובאש אתה עתיד לבנותה".
המציאות שתוארה בפיוט, של קהילות הקודש שויתרו על חייהם וזבחו עצמם על קדושת שמו יתברך, היא לא מציאות מייאשת ומדכאת בכלל. כמובן, אין ספק שטוב כלב חי מן הארי המת, אבל במסירת הנפש על מזבח האמונה הקדושה מתגלות עוצמות נוראיות ואדירות. אפשר לראות את הפיוט הזה כקינה, אבל גם (ואולי בעיקר) כאמצעי להזדהות נפשית עמוקה עם האנשים המדהימים הללו. אפשר היה להרבות בדבר הנוראי והמזעזע שברציחתם: תיאור של אנשים נשים וטף, עוללים וכדו' שנהרגו (כפי שיש בתפילות לזכר קדושי השואה, לדוגמא). אני יותר רציתי לגעת בנקודה של קבלת עול מלכות שמים ברמה עליונה כ"כ. אם נקרא בבפרים בהם מתוארים מעשיהם של היהודים בגזירות תתנ"ו, לדוגמא, נראה את גודל מסירת נפשם.
מ"מ, העיקר הוא להמליך את הקב"ה בכל מעשינו היומיומיים, וכבר אמר הפלא יועץ שלפעמים יותר קל לאדם למסור את נפשו להריגה קידוש השם, מאשר לעמוד בניסיון עבירה, כמו לשה"ר וכדו'.
אם זה בא כקינה - אז אתה צודק. לי הפריע הכמות של העתיד, של הנחמה יחסית לחורבן.
הנחמה שאתה מביא נמצאת רק בשורה האחרונה... אבל שכוייח עצום. איכותי. אהבתי.
ישר למוסף של יום הכיפורים !
כדי לשמח את פלפלתי,אוסיף כאן את סיום הפיוט על עשרת הרוגי מלכות :
"חנון הביטה ממרומים,תשפוכת דם הצדיקים ותמצית דמים.תראה בפרגודך והעבר כתמים,א-ל מלך יושב על כסא רחמים"
ואוסיף עוד תפילה מתהילים:(עט)
"יוודע בגויים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך" במהרה בימינו ,בקרוב ממש,אמן !
יישר כח,שמאי !!!
ממש יפה!
ברוך הבא!