אישיות פורחת
עוד ביישנית היא,
מסתתרת,
סגורה כך בין עלי כותרת,
רכה ושברירית ומוקפת בכרים
קירותיה מוכרים,
אך הם שומרים אותה בפנים.
שם היא מתגוננת מכוחות מחודשים.
אך בין קירות ביתה,
באין איש מבחין.
בידיעה שלא נמצא אדם שלליבה יבין.
אורגת היא לה עלים משלה
ומסירה מעליה שמלה שלא לה.
ולפתע פתאום,
לאחר סתיו ארוך,
פורץ ליבלובה כביציאה ממבוך,
מבוך מפרך, מסובך והומה
אליו לא תימצא כל איש הכמה,
ולא ניראתה עוד פריחה כשלה,
זכה, מחודשת,
ברה ככלה,
ואנשים מביטים ואינם מבינים,
כיצד ממקלט,
הופיעו,
פנים.
תגובהתגובות