חיים פעת אחת

כשהייתי בן 13, אמרתי שאגדל ואז אנצח את היצר.

כשהייתי בן 20, אמרתי שאני עוד צריך כוחות. להתגייס ולהתחתן דווקא היה לי כוח.

כשהייתי בן 30, למי היה זמן להתעסק ביצר. נודניק. יש לי ילדים בבית.

כשהייתי בן 50, הגיעו הנכדים הראשונים. אושר. לכבוש את היצר? שיחכה מעט, כבר אטפל בו.

כשהייתי בן 80, הלכתי לעולמי.

שאלו אותי בבית דין של מעלה, מדוע לא כבשת את יצרך?

השבתי: לא היה זמן.

אמרו לי: לא היה רצון.

התחמקתי: אני לא מלאך, אני עפר ואפר.

אמרו לי: שגית, ולכן נכשלת.

התפכחתי: וכי מה אני ששכחתי?

אמרו לי: צלם אלוקים.

געיתי בבכיה. אכן שכחתי את הכוח האצור בי. פספסתי. נכשלתי. וחיים פעם אחת.