בסיעתא דישמיא
לאבא הטוב מכולם*
השעון כבר מורה על שעה אחת
אחר חוויה אחת
שלא נשכח לדורות.
שתיקה, כמו תפילות
לא נעלמת. לא
היא פועמת ברגשי הזמן
שהיה ולא שב.
תינוק עטור תלתלי זהב,
כולו אומר טוהר
מתרקד אט בזוהר
נצחי של כל המבקשים
להבין רגעי תום
שבין חיים ומלאכים.
שכמו מתמסרים לאותו בכי דק
שפתע הפציע,
יום חדש הגיע
ואיתו
נשמה מקודשת
מחודשת.
ילדי הרך,
אהובי.
תגובהתגובות