אני שונאת אותם!! שונאת כל כך!! איזה שנאה, היא נוזלת ממני. כלבים! ימח-שמכם! איך אפשר?אני לא יכולה לסבול את הנוכחות שלכם כאן לידי. רשעים, רעים כל כך!
מה,אתם לא בני אדם?! אני שואלת-עונה לעצמי,לא. הם פשוט לא! אסור לקרוא לכם ככה, החיות יעלבו.
אני רוצה לרכז את כולכם ולהעלות באש. אבל לאט,לאט. שיסבלו! שיכאב ,שתראו את העם שלכם נכחד לנצח.
צצים בתוכי כל מיני פוליטיקאים למיניהם, שיצתדקו ויאמרו"חפים מפשע". לא עוד, צבועים, נואמים בהלוויה ואז מוסרים שטחים? מקפיאים בנייה? איזה מגעיל.
יצאתי , אחוזת בהלה, רועדת, עוצרת דמעות של כאב עמוק. לאן אני הולכת? לא חשוב, הולכת. מדברת איתך, אבא.
אבא! אבא יקר שלנו,תציל אותנו, תרחם. אנחנו הבנים שלך. אבל איך?איך מתמודדים? אני כל כך רוצה לחבק את שלושת הנותרים, לומר "מתוקים,צדיקים, תהיו חזקים." להעביר להם כוחות.
אני לא יכולה כבר לעבור ליד הבתים שלכם,לשמוע את השפה המקוללת הזו, לדעת שכלבים ממכם, הרגו את אחים שלי.
לא מבינה, לא נתפס. חמישה?! הלכה המשפחה. רק שלושה נותרו. איזה אסון, הלב ונפל כל כמה שניות. איזה נוראי. מי חותך גרון של ילדה בת 3 חודשים?! רק חסרי לב.
אבא, נכון. יש בעם שלנו לא מעט שסטו מהדרך, שקצת שכחו, מה הטוב, מה הדבר האמתי. אבל לעומת כל התורה, הישיבות, הפצת יהדות, אהבת העם והארץ,עמך-ישראל טהורים וצדיקים, ילדים מדהימים שעושים רק טוב.
לעומת כל זה ? יש מה להשוות?
איזה עם, מדהים. קדוש, נפלא. עכשיו אני כל כך יודעת מה זה לב אחד. לכולם כואב,אין פוליטיקה היום, אין חומות, אין דעות, אין זרמים וקבוצות. לכולם, פשוט, כואב.
לזכרם של חמשת בני משפחת פוגל הקדושים הי"ד
_________________________________________
כמה דברים:
א. זה פריקה.זה לא סיפור, זה אפילו לא מונולוג, שהרי דיברתי לה'. אבל הייתי חייבת להעלות ולומר: עם יקר שלי, יש תקווה, יש עתיד.אם רק נתאחד ללב אחד.
ב. יש לי פה ניק, אבל העלתי בכוונה מניק חדש ,ולא מוכר.
תגובהתגובות