מה יש לומר אחרי כזה דבר?! מ ט ו ר ף. |רוצה לומר משהו אבל שום דבר לא יוצא..|
ג' בסיוון תשע"א, 16:49
המילה הזו,יגדול וקטןי
"ביתן". מכניסה אותי להקשרים אחרים לגמרי. מצטער, היא פשוט מסנוורת אותי. אני לא רואה את שאר השיר. אבל אני בטוח שהוא מעולה. אסף.
ג' בסיוון תשע"א, 18:10
מעניין אותי אם אלו-ישירת הנפשי
הקשרים אישיים או כלליים. [מעניינת אותי האסוציאציה השלילית, אם זה באופן כללי,ותוכל לאומרה,כמובן]
חוץ מזה,התכוונתי במילה ביתן במובן של בית, בעיקרון ובכלל לא למשמעות אחרת. בית = בית כזה, כפי שמדובר בבתים הקודמים.
ד' בסיוון תשע"א, 01:40
אם זה באמת מעניין..יגדול וקטןי
אז לכל מי שהיה מחוץ לביתן 11 באושוויץ, יש איזשהי חוויה אישית-כללית שם. מצטער.
ד' בסיוון תשע"א, 00:20
הערותיאוהב אמתי
השיר פשוט ויפה בתוכנו. מבחינה סגנונית כדאי לשים לב לכמה דברים:
א. אפשר להקפיד יותר על מקצב אחיד בשיר.
ב. החריזה בשיר מאולצת למדי, מה שעושה את קריאתו לפחות פשוטה. דממה / חמה חרוז סביר, החוף / אינסוף חרוז מאולץ, ביתן / זמן חרוז מאולץ, נפשי / רחשי חרוז טוב.
ברשותך, שיכתבתי את השיר:
בית קטן ליד הים, אוושת גלים- ודממה. ניחוח של קצף בוהק ולבן, וזוהר שקיעת החמה.
בית קטן ליד הים, מבעד לפרגודיו לכסוף אל שמים זרועים כוכבים ותכלת נושקת אינסוף.
הו, הבו לי בית ליד הים, להניח את נפשי, בין מבואות החיים סלע קיים, ללחוש את רחשי.
ד' בסיוון תשע"א, 19:40
~ישירת הנפשי
אוהב אמת - שכתבתי, קצת לפי הדרך ששכתבת, תודה:)
גדול וקטן- אתה צודק בהקשר למילה:"ביתן". ואנוכי לא ידעתי. שינתי,תודה.
תודה על ההערות וההארות כאחד:)
שירה.
ז' בסיוון תשע"א, 10:58
....יחנן.לבי
בית שהוא הרבה יותר מבית, משהו פנימי,
כמו"מבית ומחוץ תצפנו" לגבי ארון הקודש.
ח' בסיוון תשע"א, 15:20
טוב שקפצתי לבקריגדול וקטןי
א. התכוונתי לביתן 10 של מנגלה ימ"ש. ב. מאוד אהבתי איך שהבית הראשון הוא רקע, השלישי הוא סיפור והשני הוא גם וגם. ד. (עכשיו אפשר להתמקד במילים אחרות:) "לכסוף". איזה מילה יפה. ה. הייתי מוותר על ה"הו" בתחילת הבית האחרון. למות שתמיד רציתי לכתוב ככה בשיר. ו. יש לי עוד כמה דברים, אבל בהזדמנות כשיהיה לי כח. ז. אין סעיף ג' כמרד נעורים.
שבת שלום. אסף.
י"ב בסיוון תשע"א, 22:24
טוב שהערת את ההערה על הביתן-ישירת הנפשיהודעה אחרונה
רק לחשוב שאת זה הכנסתי בשיר, ובטעות...
את האמת- לרוב ריבי רבבות הפעמים, איני מכניסה את המילה-הברה:"הו" אבל בשיר הזה זה כ"כ הסתדר לי, אז השארתי.
תגובות
מ ט ו ר ף.
|רוצה לומר משהו אבל שום דבר לא יוצא..|
מכניסה אותי להקשרים אחרים לגמרי.
מצטער, היא פשוט מסנוורת אותי. אני לא רואה את שאר השיר.
אבל אני בטוח שהוא מעולה.
אסף.
[מעניינת אותי האסוציאציה השלילית, אם זה באופן כללי,ותוכל לאומרה,כמובן]
חוץ מזה,התכוונתי במילה ביתן במובן של בית, בעיקרון ובכלל לא למשמעות אחרת.
בית = בית כזה, כפי שמדובר בבתים הקודמים.
א. אפשר להקפיד יותר על מקצב אחיד בשיר.
ב. החריזה בשיר מאולצת למדי, מה שעושה את קריאתו לפחות פשוטה. דממה / חמה חרוז סביר, החוף / אינסוף חרוז מאולץ, ביתן / זמן חרוז מאולץ, נפשי / רחשי חרוז טוב.
ברשותך, שיכתבתי את השיר:
בית קטן ליד הים,
אוושת גלים- ודממה.
ניחוח של קצף בוהק ולבן,
וזוהר שקיעת החמה.
בית קטן ליד הים,
מבעד לפרגודיו לכסוף
אל שמים זרועים כוכבים
ותכלת נושקת אינסוף.
הו, הבו לי בית ליד הים,
להניח את נפשי,
בין מבואות החיים סלע קיים,
ללחוש את רחשי.
גדול וקטן- אתה צודק בהקשר למילה:"ביתן". ואנוכי לא ידעתי.
שינתי,תודה.
תודה על ההערות וההארות כאחד:)
שירה.
בית שהוא הרבה יותר מבית, משהו פנימי,
כמו"מבית ומחוץ תצפנו" לגבי ארון הקודש.
ב. מאוד אהבתי איך שהבית הראשון הוא רקע, השלישי הוא סיפור והשני הוא גם וגם.
ד. (עכשיו אפשר להתמקד במילים אחרות:) "לכסוף". איזה מילה יפה.
ה. הייתי מוותר על ה"הו" בתחילת הבית האחרון. למות שתמיד רציתי לכתוב ככה בשיר.
ו. יש לי עוד כמה דברים, אבל בהזדמנות כשיהיה לי כח.
ז. אין סעיף ג' כמרד נעורים.
שבת שלום.
אסף.
את האמת- לרוב ריבי רבבות הפעמים, איני מכניסה את המילה-הברה:"הו" אבל בשיר הזה זה כ"כ הסתדר לי, אז השארתי.
תודה על ההערות וההארות- לכולם.
שימחתם:)