המלחמה. פרק ב'

כשהגעתי לביתי צפתה לי אימי.

 ופניה מודאגות "איפה היית כל הזמן הזה ? ,  דאגתי לך "

שאלה בדאגה ,

  יצאתי החוצה והבטתי בשעון השמש שלנו ,

 נבהלתי , השעה היתה    30 : 3

שעה וחצי לאחר סיום הלימודים !

" כנראה שפטפטתי ולא שמתי לב איך הזמן עובר "

חשבתי לעצמי .

"אמא קוראת לך " שמעתי קול מאחורי

הסתובבתי והבטתי ,

 היתה זו אחותי הקטנה רחל ,

" אמא אמרה שתרוצי לאכול את ארוחת הצהרים שלך "

חזרה רחל על דבריה .

נכנסתי לביתי וראיתי את ארוחתי :

עוף , ירקות חתוכים , וביצה.

אכלתי בתאבון  .

לאחר שאכלתי ,הלכתי

להכין את העבודה לבית שמורינו הביאו לנו .

                           ***

לאחר שעשיתי את עבודתי

נגשתי לעזור לאימי , במה שתצטרך .

נכנסתי לחדר הורי ושם ראיתי את אימי ופניה טרודות

שאלתי אותה למה לחוצה היא כל כך

" לא משנה  , תדעי אחר  כך  " ענתה נחרצות .

 "אפשר לשאול אותך דבר ? " שאלתי

" אכן , אבל בזריזות "  ענתה .

" יש במה לעזור ?  " שאלתי שוב .

" יש המון מה לעשות ,

 הנה מה שצריך לעשות ,

תבחרי מה את רוצה לעשות

 וכל המרבה הרי זה משובח :

1.       לשאוב מים מהבאר .

2.       לשטוף את הבגדים שהתלכלכו ולתלותם .

3.       לחלוב את הפרות או את העיזים .

4.       להכין את ארוחת הערב.

5.       לקטוף פירות מהעצים  ולמינם בסלים .

לדעתי זה מספיק , אם תגמרי את הכל ותרצי עוד תבואי אלי שוב  "

                              ***

אני בחרתי לעשות הכל ויהי מה !

 אני יודעת שזה יותר מדי לגילי

 אבל מה רע בלעשות טוב להורים מודאגים ?

• ראשית – הלכתי לבאר – נשפך לי קצת בדרך … 

שטפתי את הבגדים – ואחרי שתליתי נפלו … אז השארתי לאימי

• חלבתי את העיזים חשבתי שיהיה יותר קל … - אבל  לא …

העיזים השתוללו חלבתי קצת כי המון נשפך לי …

• חתכתי סלט ירקות , טיגנתי לביבות -  הן קצת נשרפו לי …

ואת המנה האחרונה , הדבלים הכנתי אחרי שקטפתי פרות מהעץ .

• קטפתי את הפירות ומינתי אותם בסלים –

זאת העבודה היחידה שעשיתי ללא תקלות …

כשחזרתי הביתה היתי מאוד עיפה

 ולכן לא ניגשתי לאימי לבקש עוד עבודה ….