ארבעה בתים וגעגוע.

מאת
ליבי
פורסם בתאריך ל' בכסלו תשע"ב, 26/12/2011

 

שברים לכאן ולכאן,

אהבה מתנפצת.

חדר מלא בלאגן

ודמעה אחת נוצצת.

 

שירת נשים, חיים אחרים

ורציף לא מוסבר של געגוע,

שנאת אחים וקנאת זרים

וחולמים על הסוף הרגוע.

 

ושוב שברים לאורך החוף

וכמה זרעים מיער.

ללכת בלי לראות את הסוף

עם קמט חיוך של נער.

 

לב דוהר פוצע וזר,

וסרט סוחט דמעות.

חיפוש גלובלי במסדרון לא מוכר

ושניית רצון לחיות.

תגובהתגובות