בסיעתא דשמי'א
הֵם יָצְאוּ שְׁלוֹשָׁה,
לְבֵין הַדַפִּים.
מִתּוֹךְ הַבִּלְבּוּל,
אֲבָל דַּוְקָא כְּשֶׁשָׁקֵט בִּפְנִים.
לֹא יֵחָפְזוּ לָצֵאת,
חֶבְלֵי לֵדָה קָשִׁים.
מוֹדֵד מִלִּים על הַמִשְׁקָל,
תַּרְתֵּי מַשְׁמַע,
נִסְחָף, נוֹפֵל, וְקָם.
דְּרוּשׁוֹת מִלִּים.
בָּרֶקַע מוּזִיקָה אַחֶרֶת,
כְּמוֹ רוּחַ
מַכָּה לִטּוּפִים בְּפָנַי,
מַפְעִימָה, מְחַיָּה,
אֲבָל נִזְכֶּרֶת,
הֵם יָצְאוּ שְׁלוֹשָׁה -
אֲבָל אַף לֹא אֶחָד.
תגובות
אבל בסוף כן יצא שיר נהדר , לא?
ואפילו אופטימי עם סוף ריאלי משהו ( שלא לומר פס..)
לא נורמלי.
אז או שפשוט אין מילים או שזה לא אחד אלא שלשה.