גרעין

זמן חורף ואני גרעין

ספון ומוסתר

טמון בעיקר.

מושקה ממים טהורים,

מחוויר

ונרקב

מעמיק אחיזה -

שורשי נעוצים בחוזקה.

כבר אביב-

אני מוציא עלה,

מציץ

ופורח.

מחכה לשמש,

שתשזף כשתעלה.

גבעול נוסף -

אל על שולח.

עלי כותרת

צבעוניים

אני פרח,

מאודם מסמיק

לחמה

ומכסיף לירח.

אני מעדיף שתגיבו בלי לקרא את ההסבר.

[הסבר למעוניינים: זה מספר על אדם שהיה שקוע בלימוד בישיבה וראה רק אור פלורסנטים, הוא נרקב אבל העמיק שורשים במקור - הלימוד הזה נעשה בחורף.. ובאביב 'זמן קיץ' - יש יותר השתחררות - אנשים לוקחים הפסקה לטייל ומוצאים לפועל את הכוחות שאגרו..]