בס''ד
רצית להגיד לי שזה מה שטוב,
לשפוך את הכל, להמשיך לספר.
ומה לעשות שלימדת אותי לאהוב
עד משברים גדולים ותמיד לשקר.
הכי חשוב היה לך לוותר ולשתוק,
הרי בזה מעולם היית הכי טובה-
לזייף חיוכים ברגעים של צחוק,
ולתת לשירים להמתיק אכזבה.
ובדרך אגב אל תתני לעצמך שוב ליפול,
לאהוב עד כאב ולסגור ככה עוד שער.
ובחירה מקפיאה תנצל הזדמנות
לשאול, איך יכולתי להמשיך
לחבק את הצער.
תגובהתגובות