מוטיב חוזר במקורות יהודיים בכלל במחזורי הימים הנוראים בפרט מדמה את האל לרועה המנהיג את עדרו-עולמו.
בציור גדול המימדים (180/100ס"מ) הרועה כמנהיג מסור ורחמן נושא את העז השחורה על כתפיו החסונות
(שחור דווקא להבהיר כי הביטוי החטאים כשלג ילבינו איננו מתכוון לצבע העור או הצמר אלא למהות הפנימית).
מכיוון שהכבשים הן רק משל לבני-אנוש ובניגוד לעדריות שבה כולם בעלי זהות אחידה ביצירה
כל כבש קבל הבעת פנים, תנוחת עמידה וכד' ייחודיות המאפיינות רק אותו.
מה נמצא ליד הרועה? המקל - שבטו, שיעדו איננו רק הגנתי - לגרש אויבים שמסכנים
את העדר אלא גם מהווה גורם מאיים כלפי התנהגויות ואפילו מחשבות סטיה מהכללים בעדר.
התפקיד המרכזי של הרועה בפיוט נתנה תוקף המהווה את שיאו המרגש של סדר התפילה האשכנזי.
החיבור להווי הישראלי של הפיוט (קונצרט בית השיטה) מוסיף לפיוט
את מימד המצמרר של סיטואציות הסטוריות שמי יתן ולא תחזורנה על עצמן
של חוסר אונים של האדם המובל כצאן לטבח
http://www.piyut.org.il/textual/172.html
| ||
| ||
| ||
| ||
| ||
תגובהתגובות