גלים מתנפצים על סלעים
והם בשתיקה משיבים
חושבת מהם צריכה ללמוד
אולי להפסיק בדרכי, דרך ד' לעמוד
על פני הרוח מנשבת במין לטיפה
מרגישה איך אבי שלי בידיו מחבק
ולוחש לי חזקי ילדה.. זהו נסיונך.
רציתי לברוח, רק לא להרגיש, לראות
להפסיק לכאוב , שאושר שוב יאפוף.
זעקתי אל אבי היחיד שנותר
"אבי ואימי עזבוני.."
ואתה למה לא אספת אותי?
וכוכב בשמים עלה
כמו אומר; תראי, יש ניצוץ באפילה
אבל אני רק לחשתי, איך חוצים אוקינוס בלי אוניה,
איך אוכל להתקדם ובליבי שקיעה
ואתה כמו לחשת אלי,
אל תדאגי ביתי
עכשיו קשה לך, אני יודע
למולך רואה את שמיי חייך מכוסים עלטה
ואיך שובל זהוב נמחק ביד גסה
את הדם הנשפך מקרעי לבבך
ואת הדמעות שאינן יודעות להתפרץ
אבל ילדתי, אתה לוחש, זכרי! תחקקי על ליבך
מחר.. מחר תפציע השמש ותזרח
בחומה תלטף את הדמעות שלא זלגו, תייבש
ומלאך אשלח לך שיעזור ויתמוך
שאת הקרעים יאחה ועלייך ישמור
לא האמנתי שעוד יהיה לי טוב
אך אבי שלי אסף אותי לחיקו ...
"כגמול עליי אימו".
תגובהתגובות