(ופתאום חשבתי שאפשר לכתוב מיליון כיס, לא משנה..)
________________________
"אידיוט! אידיוט!"
צרחתי, גופי מעט רופס, "אידיוט!"
זה מה שהצלחתי להוציא ממני. רק בטונציות מעניינות שמשכו עיניים סקרניות
וכלב נטול רגל שמאל אחורית.
רדפתי אחריו כמה שרק יכלתי, ואז נשבר בי משהו. אולי הלב?
"כאילו שלך נשבר הלב פעם!!" צרחתי לו, שוב
ואז נשבר בי עוד קצת,
"כאילו שהלב נשבר לך פעמיים! אידיוט!"
נפלה לו הנעל, אז הוא נעצר, אידיוט!
"אפילו לרוץ אתה לא יודע!" כבר ממש התחלתי להצטרד..
אז ניצלתי את הזמן וצרחתי לו "אידיוט!", הפעם הטעמתי את ה"יוט", שכאילו יבין,
שאני לא סתם זורק מילים באויר.
ואז נשמתי עמוק- והוצאתי הכל, מתוך הלב, (שאולי נשבר לי פעמיים)
"אתה השיכור הכי אידיוט שפגשתי מעודי!!!"
ואחרי שאמרתי את זה, נפלתי, הקאתי כנראה, וכשקמתי, חיפשתי רק מקלחת.
הייתי גאה בי.
תגובהתגובות