נפוליון סיים את עבודתו באותו יום בשעה 20:00. הוא יצא החוצה והבחין בכלב רעול פנים. אך לפני שהפוליון הספיק להגיד לו משהו הוציא הכלב אקדח עם משתיק קול וירה 2 יריות. יריה אחת פגעה. "זה המרגל שלהם" הצליח נפוליון לחשוב לפני שאיבד את הכרתו.
הכלב רעול הפנים השליך את האקדח ואת הרעלה ומיהר להסתלק מן המקום.
חמש עשרה שעות לאחר מכן,בעיר בלוברי ישב חץ, הארנב הממונה על המודיעין בלישכתו וכמעט קפץ משמחה. הם עשו את הטעות שהוא ציפה שיעשו. הם הודיעו בעיתונים שלהם שמסתובב סוכן של בלוברי בעיר העצמות, וככה הכניסו את תושבי עיר העצמות להיסטריה. ובנוסף, הכלב השנוא עליו ביותר, נפוליון, שוכב במצב קשה בבית חולים. הוא ידע מה לעשות עכשיו. הוא התקשר מיד לראש צבא בלוברי, ואמר לו שעכשיו זו שעת כושר להתקיף את עיר העצמות ולהכות אותם מכה ניצחת. אם הכל יצא לבסוף לפועל, כולל המבצע שלהם, עיר העצמות תיאלץ להיכנע. לפתע קרע את הדממה ציצול הטלפון. על הצג הופיע מספר מהעיר רסגר. חץ הרים את השפופרת ותוך כדי השיחה פניו האפירו. הם הודיעו שאחרי שהחזירו את הקשרים עם הכלבים לפי הוראת הארנבים, הם גילו שהכלבים יודעים הרבה מאד על בלוברי. הם פיתו את הכלבים בשתייה, והחתולים, לאחר שדובבו את הכלבים, נודע להם גם שהסוכן המתנקש עומד להתגלות בקרוב מאד. חץ הוריד את השפופרת ורץ לטרוק להודיע לו. טרוק נבהל אך אמר שהאגף לגילוי מרגלים הודיע שייתכן ומרגל נמצא בבלוברי. טרוק לא היה ארנב פחדן. הוא ידע שהכלבים הם אויבים קשים מאד. הוא בכלל לא רצה במלחמה הזאת, אך לא היה מוכן להיות מושפל. הוא החליט לתקוף את הכלבים כבר בעוד שעתיים. הוא הורה להכין בהתחלה את משגרי הרקטות. הוא התכוון לנסות להפגיז אותם ברקטות. גם עם זה לא יעיל, ולא גורם הרבה נזק, זה יכול לגרום להרבה מאד בהלה. הוא גם פקד לשלוח למרגל לא לעשות שום פעולה ואפילו לא להעביר מידע. להתנהג כרגיל.
"בשעה 13:00 שוגרו 3 רקטות מסוג יוליוס מהעיר בלוברי לעבר עירנו, עיר העצמות. כתבנו בשטח מודיע, שיש פצוע קל אחד, ומלבד זה אין נזק לנפש ולא לרכוש. לפני כשעה חזר נפוליון, שהתגלה כראש הש.מ.כ. להכרה. הוא פנה בקריאה נרגשת לכל כלבי עיר העצמות ששלומו טוב, וכי חובתו של כל כלב בעיר העצמות להילחם בארבים. כמו כן הוסיף שאין מה להיבהל."
אלה היו החדשות של "רדיו דוגלי" בשעה 13:30. רקסי ידע על הרקטות רק עכשיו וזה הדאיג אותו מאד. מאז שנפוליון נפצע הוא לא ישן והיה מודאג מאד. הוא פרסם את רשימת השמירה ולהפתעתו אף אחד לא התנדב. הוא לא ידע כמובן שהמרגל הפסיק לעשות פעולות, ולא ידע גם על דחיית התוכנית ללילה ה26. לכן הוא הפעיל את המשטרה הגלויה והחשאית בניסיון למצוא את המרגל. הוא הפסיק גם את קשריו עם רסגר באופן מיידי לאחר שנודע לו שהם הוציאו סודות מיועציו. לפתע צלצל הטלפון. בצג הופיע המספר של בית החולים. הוא ענה ובקו היה נפוליון. "אני חושד בסגן שלי שפיץ. הכלב היה בגובה שלו וגם ידע איזו מכוניתצ היא שלי וגם איך היה יכול לדעת שאני ראש הש.מ.כ.?" אמר נפוליון. מיד לאחר מכן צלצל עוד הפעם הטלפון. הפעם זה היה ראש הצבא. הוא הודיע שיחידת ארנבים צלפים הרגה שלושה כלבים, תפסו אותה, וכרגע היא בחקירה. היחידה היא כ5 ארנבים. רקסי ביקש ממנו שיודע לתקשורת שיש רק 2 פצועים.
רקסי היה עצבני. גם מחוסר שינה וגם על כל האירועים האחרונים. למזלו בא אליו מזכירו הצבאי ובפיו הודעה טובה מאד........
תגובות