בסיעתא דשמי'א
הַכֹּל קוֹרֶה
כְּלוּם לֹא זָז
מְנַסֶּה לִמְחֹק.
שֶׁקֶט מִסָּבִיב
רַעַשׁ בָּאֲוִיר,
בָּא לִי לִצְעֹק.
אוֹר חֹשֶׁךְ
חֹשֶׁךְ אוֹר.
לֹא יָכוֹל לָשֶבֶת,
לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד.
הָאֱמֶת לֹא חֲשׁוּבָה,
בָּא לִי לִצְעֹק.
מְחַפֵּש מִדְבָּר
לְהִתְנַפֵּץ לְהִבָּנוֹת
לִצְעֹק וּלְהַשְאִיר שָׁם אֶת קוֹלִי.
עַל כֵּן עָלִיתִי עַל הַר גָּבֹהַּ
---
נִשְבְּרָה צָעֲקָתִּי.
תגובות
הצעקה משלימה את השבירה עד כדי נפילה ואיבוד עצמי ממש,
אבל היא גם מחיה את האנשים מסביב שהם בשכרון חושים,
שכרון מן הזעקה המדממת...
אם כי, כמו בשאר השירים שלך, המסר מוצפן בכוונה. מושך את העין, ומתקיל את החשיבה... במיוחד שורת הסיכום. אין תקווה שתספר לנו את המשמעות שלה, נכון?
שאתה תסביר לעצמך את המשמעות כפי שאתה רואה אותה..
בכוונה או לא בכוונה- ככה יהיה תמיד
ואגב, אני בת =)
בס"ד.
אני ממש אוהבת את השירים שלך...
יש להם מן משמעות נסתרת כזאת, ועם עוצמה... קיצור- משהו חזק!