דְּמָעוֹת

פורסם בתאריך ל' בכסלו תשס"ז, 21.12.2006

בסיעתא דשמי'א

 

שִׁלּוּב מוּזָר שֶׁל אשֶׁר וּכְאֵב.

מְאֻשֶּׁרֶת,

כִּי סוֹף סוֹף הִצְלִיחָה לִפְרֹק מֵעַצְמָהּ עוֹל

וְלִבְכוֹת.

כוֹאֶבֶת,

עַל שֶׁכֹּל כָּךְ נִמלֵאתַה עֶצֶב עַד שׁעֵיִנֵיה נִמלֶאוּ

דְּמָעוֹת...

תגובות

א' בטבת תשס"ז, 07:49
יפה. י פלפלתי י

איך זה שאין כאן תגובות תהיתי לעצמי....

שכוייח.

א' בטבת תשס"ז, 09:09
אני למשל מנסה לפלס דרך להבנת הקטע י יערות לוריין י
א' בטבת תשס"ז, 10:36
הצעה לכיוון כללי. יעקב. י יונה י
כשאתה מברך בבוקר "ברוך שלא עשני אשה" - זה אחד הדברים שאתה מברך עליהם שנחסכו ממך. התסבוך הזה.
א' בטבת תשס"ז, 10:33
יפה. מקסים. י יונה י
א' בטבת תשס"ז, 11:56
יפה! י שירה חדשה י
ג' בשבט תשס"ז, 12:34
רב הכמוס י אגם-כנרת י

על הגלוי.
(שורה לפני הסוף צ"ל "נמלאה" ולא נמלאתה)

אני רואה גבורה ביכולת לבכות, זה משחרר, מטהר, ומאפשר להמשיך הלאה.
אור וטוב
כּנרת

ל' בניסן תשע"א, 03:17
וואי. זה ממש עמוק עד ... י חנן.לב י    הודעה אחרונה

כואב.

יש עוד משהו שאוכל לעשות?