הכלניות נעלמו מזמן
ואני עדיין כאן
מלאה ברצונותיי,מחשבותי,תקוותי
עוד רגע אזקוף ראשי
אך יש עוד זמן
בראשי מתרוצצות אלף מראות
מקומות,מילים,דמויות
רק לחזור אחורה בזמן
לשבת תחת עץ הפיקוס בגן
לנשום את משב הרוח הקרירה
לקחת לידי רגבים של אדמה
אפיזודות חולפות לבלי שוב
אולי זה רק מוחי הקודח
והפחד האופף,העצוב
אולי אשאר כאן שנה,שנתיים
וכשאביט בשתי עיניי הזולגות
אוכל לראות שוב את אותה כלנית סמוקת לחיים
תגובות
מרוב עצב ,התבלבלה הכלנית בשורה האחרונה.
תקני אותה בבקשה.
לא כ"כ הסתדרה לי המילה אפיזודות. כאאילו היא קצת לא קשרוה לסגנון. לדעתי...
וזה עצוב :-(
למה אתם עושים לנו את זה??:-(
כולם עצובים כאן היום- אתמול..
בס"ד.
שכוייח!