הן ידעת חרפתי, ובושתי ,ומודעותי
ומודעתי למודעות.
והן אני כלום, העדר, ומאומה אין בי.
ובא אני לפניך לא במודרניות, ולא בפוסט,
ולא בטוטליות ,ולא באינטימיות.
ואיני יודע אם הבאתי עצמי לפניך ,או שבחוץ הנני
מתדפק.
אבל אדרבה תן בליבנו שנראה מעלת נפשינו ולא חסרונה,
ושנדבר כל אחד את נפשו בדרך הרך ,והעטוף
לפניך.
ואל יעלה בליבנו שום שנאה על עצמינו,
שכן גלוי וידוע לפניך שכל רצונינו
שיהא הכל נורמלי
אליך
תגובהתגובות