מי מעיין מפכפכים,
מים רעננים וזכים.
הוה - השדות הצמאים,
האילנות והפרחים,
ליד המעיין
נבטו ניצנים.
"עת הזמיר הגיע". ( שיר השירים ב',י"ב)
אור מטהר מופיע.
עבר - המעיין רוצה לתת, שישקו בו זרים,
והבריות יטעמו מימיו המתוקים.
= עתיד - המעיין הוא הלב,
בכל מצב הוא אוהב.
מימיו לא נגמרים,
טעמיו לא פגים.
שמח לא רק בחגים.
עבר הוה ועתיד.
כבר בהוה - נדע מה הוא תמיד.
תגובהתגובות