ושוב זה בא, הגעגוע שעולה כמו גוש ומציף את כולי הגעגוע לשיער המתבדר ברוח לזהב החולות לקימורי הדיונות לים השמים, המתערב בתכול הים לתום הילדות למשובת הנעורים לאהבה, שלא נגמרת גוש של געגוע לקטיף
תגובות
ט"ז בתמוז תשע"ה, 14:17
מצמרר. ממחיש. כתבת אותי. תודהיאנונימיי
כ"ו בתמוז תשע"ה, 22:43
תודהיאור חייםי
י"ז בתמוז תשע"ה, 22:15
גרם לי לרצות לבכות...יאנונימיי
י"ט בתמוז תשע"ה, 23:32
הגעגוע..יכימוי
ושוב זה בא, הגעגוע, געגוע עמוק כ"כ געגוע חזק כ"כ לאוסף תמונות מטושטשות לנוף מגובה מטר עשרים לבליל קולות למילים לא מובנות. לאהבה עצומה. מה יש בו בגוש הזה שגורם לך להתגעגע כ"כ בלי שבקושי הכרת? מאיפה נובע הגעגוע הזה הלא מוסבר, געגוע למקום שבו ביקרת רק פעם אחת?
תגובות
הגעגוע,
געגוע עמוק כ"כ
געגוע חזק כ"כ
לאוסף תמונות מטושטשות
לנוף מגובה מטר עשרים
לבליל קולות
למילים לא מובנות.
לאהבה עצומה.
מה יש בו בגוש הזה
שגורם לך להתגעגע כ"כ
בלי שבקושי הכרת?
מאיפה נובע הגעגוע הזה
הלא מוסבר,
געגוע למקום שבו ביקרת רק פעם אחת?
מה שהיה- ילדות נשכחת?!